(גברתנו) כותבת: - העולם לא חי את הודעתי של לה סאלט, ולכן השדים 'שוחררו' מגיהנום עם כל זעם ופריצתם.
אוי! אחרי הופעתי, בתי הקטנה מלני הפכה לנזירה בשם אחות מריה דה לה קרוז, חייה חיים של סבל רב, תפילות והקרבות. היא נבדקה בדרכים רבות, כמו בנו הקטן מקסימינו גירוד. מעל לכל, כמה צער חווה בתי מלני כאשר חשפה את הסוד האחרון של זמני, ואף אחד לא נתן לה קרדיט!
כמה דמעות שפכתי אז על כך הרבה אי-אמונה, קרירות ודו-ערכיות, עם זאת גברים קיבלו את אזהרתי וסודי של לה סאלט!
אוי! בני מרקוס. תנחמי אותי, הורג עולם לדעת הודעתי של לה סאלט וסודי! אל תשמור מאמץ או הקרבה עבור זה, בני! רץ, דבר, אומר וקרא לכל ילדי 'השמחה הגדולה' של הופעי ותמרותי, בוכה על העולם בהופעה בסאלט!
אני רוצה שיהיו נשמות כאן שהפכו ל"רקמת חיים אמיתית" שתורחץ את דמעותי, לחיים קדושים ולפי "רצונותינו". הנשמות האלה צריכות להיות ורדים מרוקחים בתפילה; שלגיות טהורות בטהרה; יסמין של ענוה ואמונה באדון; כרכומים של התיישבות וסבלנות בסבלו; פרחי אהבה לסובב את לבנו, שדווחו ללא רחמים על ידי אנשים, במיוחד בשני המאות האחרונות!
יהיו ילדי חי כל יום כדי לראות יותר מהפניות צער ואהבה שלי, ומעל הכל לעשות אותן ידועות לדקה, שמתה בחוסר הידע שלה, ולכן החטא מתפשט ומטביע כמעט את כל הנשמות. ברחץ רק הבחורים, בגלל הופעותי המופלאות וההתגלות של אהבה על הארץ.
בְּנִי, זוֹ אֲשֶׁר מַכְאֵיב לִי שֶׁתֵּלֵךְ לָסָלוֹט, בְּצרפת, וְתוֹדֵעַ כָּל דָּבָר שֶׁשָּׁם הוּא, וְכָל אֲחֵר שֶׁתּוּךַל. וְהַיּוֹם שֶׁאָנִי חוֹזֵר, רוצֶה מִמְּךָ לְגַלּוֹת כָּל דָּבָר אֶל בָּנַי בְּרָזיל וְאֶל כָּל הָעוֹלָם. וְאַתָּה שֶׁעַל יָדֵךְ לְהוֹציא אֶת לָסָלוֹט מִבֵּין חורבות הַחֲסר בָּאוֱמָנָה וְאֶת הַכְזיב שֶׁל עולם, שֶׁאליו נוֹדְעָה. אַתָּה תַקִים לָסָלוֹט מֵחורבות הַמִּצְרָחוֹן שֶׁנֻּשְׂלְכוּ בָהּ עַל יַד אַנְשֵׁי רָע. וְתוֹדֵעַה לְכָל בָּנַי הַאֲהוּבִים שֶׁאוֹהֲבוּת, וְגַם לַאֲשֶׁר עוֹד אֵינָן אוֹהֱבִין. וְיֻכְלוּ מִזֶּה לָאוֹהב, לְנַחֵם, לִשְׁמֹעַ וּלְקַבל אוֹתִי, וְאָז אֲבִיא כֻּלָּם שָׁמָה.
דַע שֶׁמקסימינו וּמלני תוֹפְשֵׂים לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁתֻּכַל לְהַחזיק בְּכל ניסוייך וְלַעבור עֲלוֹת. וְאוֹהֵבִים אֶתָךְ וְאֶת מִקְדָשׁ הַמַרְאוֹת בּיַכָרוֻאי, שֶׁאתָּה וְהוּא הַהמשכה של לָסָלוֹט. בְּנִי, אֱמוֹר לְכל האדמה לִשְׁמֹעַ קוֹלִי זֶה אוֹ שֶׁאֲזַכֵּיר הָעוֹנֶש הַנוֹרוָא שֶׁגִּדְתִּיו לָהם בְּלָסָלוֹט.
חרוטה! חרוטה! חרוטה!
אם העולם לא יקשיב אלי, העונש המוכרז יעלה בקרקע מיד. דמעותי, שנפלו על הדשא של הר לה סאלט, מכריזות על חורבן רבים מהם, כמו שדמעות בנו ישוע הכריזו על חורבן ירושלים, שהגיע במהירות. אם לא תישמעו לי! ילדי, התפללו! השתנו! חזרו בתשובה לחטאיכם ועזרו לי להציל את הנפשות העניות של ילדי, שמתגלגלות יותר ויותר בחטאים.
"התקווה האחרונה שלי" אתה, מרקוס, ומקדשי ביאקראי, כי פנתתי לרבים מנפשות העולם עם קריאה זו, אך הם ברחו או נכשלו. מזור! רץ אל בקשתי, כי הזמן דוחק ויש לי חופזה!
לך, בני, ועשה את כל אשר צויתיך ואנונס לילדי את הכל שאמרתי והדיקטי.
(דיווח מרקוס) "אז שאלתי את גבירתנו השאלה הבאה: 'האם תרצי שתמכרו את הספרים של חייך הקדושים ביותר, שנקראים עיר אלוהים מסתורית, כאן במקדש זה החודש?'
(גבירתנו) "- כן, אני רוצה מאוד, אך אני רוצה שתתווספו הערה הסברית על תאריך יום הולדתי".
(מרקוס) "'האם אני הנבי שהביא לאור לעולם את האוצר המופלא הזה, ספרי "עיר אלוהים מסתורית", וזה יהיה דרך וביאקראי ש"עיר אלוהים מסתורית" תזכה ותוכר בכל העולם?'
(גבירתנו) "- כן, בחרתי אותך לעבודה גדולה זו. לכן כתבתי את הספרים, כי מכל הופעותי הגיעו אליך, משום שאתה האדם שנברא ונוצר על ידי אל עבור זה, ונתון ליכולות והחסדים הזו. כאן יהיה 'המוקד הרוחני' העתידי של הארץ".
(מרקוס) "- יש כלום חסר או תצפיות על התרגום הזה?"
(גבירתנו) "- לא, אין דבר, רק תאריך יום הולדתי".