יום שישי, 24 בדצמבר 2010

ליל חג המולד.

אבי השמים מדבר לאחר המיסה הקדושה של חג המולד בבית הכנסייה בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. לפני שהמסה הקדושה התחילה, מלאכים בבגדי זהב כבר נכנסו לבית הכנסת מכל ארבעת היכונות. הם סגדו לילד ישוע באורווה, קיפלו את מזבח הזביחה, אם האלוהים ואבי הסמל. הכל היה טובל באור זהב. הישועי לבש כותונת קטנה בזהב עם כוכבים לבנים. נראה כאילו האם המובחרת צפה בכלנו ותודה על הלילה הקדוש הזה שהנחלתם לילד ישוע.

הלילה הקדושה הזו ידרש אבי השמים: אנכי, אבי השמים, מדבר אליכם היום בלילה הקודש הזה, ילדי היקרים שלי. אתן לכם הלילה הזה את ישוע הצעיר ומדבר אליכם ברגע זה דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעי ובתי אן. היא כליל ברכמי ואינה חוזרת אלא במילותי.

ילדי היקרים שלי, היום בלילה הקודש הזה ישוע נולד מחדש בלבבךם. קרני האור יצאו מליבו ובלבבקכם היה מאוד בהיר ברגע זה. אתה, ילדתי הקטנה, הרגשת זאת ביותר שישוע השקיע ללבך זרם החסד. הוא הזרים לליבך והוא המשיך להאיר בלילה הקודש הזה בבית הכנסת הזה.

עדר היקרי, עדר קטן יקר, מאמינים יקרים שרוצים לעקוב אחר בני ישוע כריסטוס היום, גם בלבבכם נולד ישוע המושיע בלילה הקודש הזה. הוא נכנס לליבבכם ורצה להינחם על ידיכם.

כמה, צאן קטנה אהובתי, הייתם חייבים לחוות במהלך עונת האדר לפני זה. לא היה כל זאת חייב להיות כי ישו רוצה לחדור מחדש לכנסייה הקדושה שלו? הישוע הקטן דפק על לב בני אדם והוא לא נפתח לו. אבל אתם, יקרותי, פתחתם אותו. פתחתם את לבבכם הרחב עבור ישו הקטן הזה. הוא הורשה להיכנס. הוא אוהב אותכם, הוא תודה לכול אהבתכם וזבחכם וגם על זמינותו שלכם. לא יהיה עוד שמחה גדולה זו שתכנס אל לבבכם היום, יקרותי.

כמה מאושר ושוקק תודה ואהבה נראה לכם ישו הקטן הזה. הוא אוהב אותכם. הוא מודיע לכול אהבתכם וזבחכם וגם על זמינותו שלכם. לא יהיה עוד שמחה גדולה זו שתכנס אל לבבכם היום, יקרותי.

חושך מלא נכנס לכנסייה הזאת. אבל מה קורה בבית הכנסת הזה? סעודת הקרבן הקדושה שלי, סעודת קרבנו של בני ישוע המשיח. בליילה הקדושה הזאת נולד לכם המושיע, אדון כריסטוס. הישוע האהוב היה מוכנס על ידיכם במטל. כן, הוא שמח שהקיבל את התיבה הזאת מתנתכם. איך עני וחדש וחסר תוחלת הוא נולד באורווה בסטביל בקרה. גם בואתו הראשונה, הוא חייב לחוות את העוני, הקורה, קורת האדם הזו, יקרותי, לא קרירות הרוחנית. בכל מקום הוא דחה.

גם היום חוויתם זאת, ילדיי, צאצאיי האהובים הקטנים שלי, שישו נדחה פעמים רבות בלבבכם על ידי העם. כמה הם ביזו אותו ואתם רציתם לאהב אותו יותר ויותר. אבל עתה הזמן הזה נגמר, יקיריי. רוצה לשמח את ליבבךם. כי ישוע האהוב ביותר שלכם רוצה להיות משוקלל. הוא אוהב אותך ורוצה להיות עם вас תמיד. הוא מחפש נחמה בלבבכם. שיקלו אותו בעונת חג המולד הזו, שכן תקבלו חסדים גדולים מאוד, במיוחד בלאיל הקדוש ביותר של הלילה הזה.

תנו לשמחה להיכנס ללבבכם לאחר האבל העונתי של עונת ההמתנה. הכנתם את ליבבךם לעונה זו של חג המולד וברכותי אני מבטיח לכם, יקיריי. כמה הייתי מתגעגעת אליכם ונאלצת לסבול את הקרירות של אנשים אלה שדחו אותי. כמה ליבי הקטן היה מלא מרירות וכאב. נחמה נכנסה ללבי היום, לליבו של ישוע האהוב ביותר שלכם. תנו לו מחיה ונתנוהו חיזוק, כי הוא רוצה להיות אוהב ונמצא בחיכוך לאהבה החוזרת.

כמה סבלתי, יקיריי, אם אמי סבלה. הצפיתם אליהם בעונת ההמתנה? פעמים רבות נדחה והיא התרחקה מכולם. גם לבבך היה מלא מרירות גדולה. היא בכתה, אך נתנחמה על ידיכם, כי תפללתם את התפילה היומית והלכתם בדרך הצלב. פעמים רבות הותר ליישו הקטן שלי לחוות שמחה בחיקי. וברכות הוא צפה ללבבכם. גם אני נתנחמתי בלבי.

וא עתה, ילדיי, חג המולד! שמחו כל יום, כי ישוע עםכם, האישה הקטנה של ישוע! קחו את החסדים פעמים רבות מהמנזר ושרו לו שיר: "ישוע אהוב, אנחנו אוהבים אותך כך..." הוא רוצה לשמוע.

אנחנו אוהבים אתך, הישוע הקדוש ביותר, ורוצים לתת לך שמחה פעם אחר פעם, לא רק בלילה הקודש הזה, אלא במיוחד בעונת החג המולד הזו, כך שתמצא לפחות נחת ממנו.

ואתה לא רק האב השמימי מברכים אותנו, אלא בעיקר הישוע במנזר. הוא מב�רך אתכם ברגע זה ומחזיק ידיו: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן.

כלנו שרים יחד את השיר של הרולדסבאך, שאימו המובשרת לימדה ילדי החיזיון במילים ובלחן: "יקר לי ישועליין, אנחנו אוהבים אותך כך הרבה. אשבח ואשתביח אותך לעד. תודה לך, הישוע, כולל אתך בלבי, הישוע הקרי שלי. 3 פעמים.