יום שלישי, 20 באפריל 2010:
אמר ישו: "עמי, אכן קיים קשר בין החוץ לבין 'לחם החיים'. זה מתחיל עם משה ויציאת מצרים שבהיות בחוצות במדבר. על הקרקע שהם היו צריכים לאסוף את המננה שהייתה לחמם, ואכלו את השלווים בלילה בשר. גם כשהתיישבתי בארץ, כפלתי את הלחם והדגים בחוץ עבור החמישה אלפים והארבעה אלף. זה היה בנתינת הלחם בקדושה שזיהו אותי תלמידי. אני 'לחם החיים' ומי שאוכל את בשרי ושותה דמי יקבל חיים נצחים. באחרון הסעודה הקדושה, קבעתי את האוכריסטיא שלי על ידי השינוי לחם ויין לגופי ודם. בכל מיסה תוכל לקחת אותי בכבוד בקדושה, והזו הוא מתנתי לעצמי לך. בבדידות המודרנית השנייה במקלטי, תקבלוני שוב בקדושת החוץ. אם אין לכם כהן למיסה, יביאו מלאכי את הקומוניון היומי כך שתוכל להיות תחת הגנה ואני אהיה נוכח בקרבכם בתקופת הצרות. גילו כי לא אשאיר אותך לבד."
ישו אמר: "עמי, בבריתי החדשה אתם שומעים אותי כ'הרועה הטוב' אשר ימות למען צאנו. השומר שכיר יעזוב בעת סכנה כי לא אהב את הצאן כמו שאני אוהב. הצאן רכות ומאוד מוכנות לעקוב אחר קול הרועה. העיזים יותר עצמאיות ויוצרות צורך בהנהגה מאשר הצאן. בברית החדשה הפרדת הצאן מהעזים מייצגת את ההפרדה בין נאמני לראשעים. (מתי 25:32-33) כאשר אחזור לארץ, אשפוט נפשות על פי מעשיהן וכמה הם אהבו אותי. שמרו באמונה בכל הניסיונות שלכם בתקופת הצרות ותמצאו את שכרכם בגן עדן."