יום ראשון, 30 במרץ 2008
(יום ראשון)
חדר האוכל של חג הרחמים האלוהיים
כפלת המופעים של המקדש של ז'קאראי/ברזיל
(מרקוס)"-אני רואה את אדוננו ישו המשיח, לבוש כולו בזהב, עם כתר זהב גדול על ראשו. (הפסקה)
לימינה יש גם מריה, היא לבושה כלולה בזהב ונושא בידיה כדור שמפיץ אורים רבים וצבעוניים. (הפסקה)
עכשיו משמאל, יש אישה צעירה יפה, לבושה גם היא כלולה בזהב, זו סנטה פאוסטינה, היא נושא בידה ספר גדול, גם הוא זהבה. (פאוזה)
מסביב ולמעלה מכולם מופיע קשת גדולה, עכשיו אני רואה מה כתוב "אלוהים זה רחמים"
ההודעה של אדוננו ישו המשיח
"-יקרות ילדי! לב הקודש שלי שופך עליכם היום את אוקיאנוס רחמי, אשר מטהר אותכם, רוחץ אותכם ומציל אותכם מהחטא!
אני נותן לכולם ברכת יום מיוחד זו, לכל אלה שמאמינים באמת ברחמי רחמי, משתחוים לאטריבוט הגדול ביותר שלי, ומשפרים את התפילה הזו כדי שהרבה נשמות גם הן תוכלו להכיר את רצוני.
גם היום אני נותן לכם הסליחה המלאה, אשר סולחת לכל צעריכם בשל חטאיכם; הודה בכך, התחרטו עליהם, ולא תעשו אותם עוד.
רחמי, לא יפסיקו לחפש את אלה שאני אוהב, רדוף אחר חוטאים באהבתי; אף על פי שהם דוחים אותי פעמים רבות, אני נותן להם כל ההזדמנויות להציל עצמם. רק אז אנטוש סוחר כאשר הוא בוחר באופן סופי את הרע ומתחיל לחיות ללאי, מסגר את דלת ליבו שלי בפניו.
כל יום תנור אהבתי לסוחרים גדל והוא אש זו אוכלה אותי! רפא את הלהבות האלו של רחמי, נתן לי נשמות, הביא נשמות להתאהב בי ולהגיב לאהבתי הרחבה, הנדיבה, אך כך מבולבלת!
אני מציע את לבי כמקום מגורים שלך, איני דרוש מראש שתהיה מאוד מושלם וקדש; הדבר היחיד שאבקש ממך הוא רק טיפה אחת של אהבה: אמיתית, נקייה ובלעדית, זה הכל! אם תתן לי רק זאת, זה יהיה מספיק עבורי להציע לך את כל האוצרות הערכיים והמגוונים שלי שבאמצעותם אגבר אותך, אשכים אותך ואף עיטר נשמותיכם; כך גם הן יזהרו בעיני ובעיניהם של כולם המלאכים, מביאות שמחה גדולה לשמים!
לב הקודש מחפש שליחים. האם אמצא אותכם ביניכם?
לבי מחפש שליחים. האם ימצאו אותך ביניכם?
לבי מחפש נשמות אוהבות; תאהבו אותו ויסגרו את הפצעים הרבים שסוחרים יצרו בו, בשל "לא" המשכים שלהם, סירוביהם המתמידים לקבל את אהבתי ולהאחד עם!
עִם אַהֲבָתְכֶם, אַתֶּם סוֹגְרוֹת וּמוֹרֵיד לַפְצָעוֹת הַזֶּה פְתוּחוֹת בְּלִבִּי, עַל אֲשֶׁר נוֹסַעְתִּי אֵלֶיהֶם אֶת אַהֲבָתי וְגִילוּהָ לְאַחֳרוֹנִים!
יְלָדַי הַקְטַנוֹת. כְּשֶׁהנוֹסַע הָאוֹרֵב אֶת גּוּזָלוֹתֶיהָ תַּחַת כְנפֶיהָ, בְּראותָהּ שֶׁאֲשִׂים יורד; כֵן אֱמוֹתִי וַאֲנִי נוֹסעִים אוֹתוֹתְכֶם תַּחַת כְּנָפֵינוּ, שֶׁרואִים אֶת הַסּוֹף הַגָּדוֹל שֶׁיורד לְמַהֲרוֹת עַל כָּל האנושות!
אַל תִּשְׂאוּ ספק, יְלָדַי, שֶׁיהיוּ רַבּוֹת פַעמים גָּדוֹלוֹת מֵהַמַּבּוּל הַזֶּה שֶׁקורִים לְפנֵיכֶם. עַל כֵן נוֹסעִים אוֹתוֹתְכֶם תַּחַת כְּנָפֵינוּ; לְהַחַמִּים אֶתְכֶם בְּחוֻמוֹנוּ, וּלְגונן עַלְכֶם מִכל קרן שֶׁל הַסּוֹף הַגָּדוֹל שֶׁיורד לְמַהֲרוֹת לְעטוף אֶת כָּל הָעוֹלָם!
נוֹסְעוּ אוֹתוֹתְכֶם בַּמָּחֲזֵה הַבְּטוח שֶׁבְּלוֹבוֹתֵינוּ, חַיִים בְּאיחוּד עמק וְאַהֲבָה אִתָנוּ.
מַה שֶׁסיפרתי לבתִּי פאווסטינה, יקרה בְּמַהֵרָה. שוּבִי קרב וְשלחתי אֶל הָעוֹלָם, עוד מֵעשרים וְשִׁבע שָׁנִים, את בתִּי פאווסטינה, בְּרַחֲמִי.
גַם פוֹה בְּז'קאראי, עת שָׁניתי אֶל הָעוֹלָם רַחמי; לֹא תֻסְפְרוּ!
גילוּיוֹתַי עִמֵּי אֱמוֹתִי, קראנוֹת אַהֲבָה לֹא פסקו מִלְהִיתָן. אֵין כֻּלָם יוכלו לְטעון אוֹ לְהתריע עַד הַכִּסֵּא!
ובקרוב אגיע עם יום הנוראה שלי, המוקדם בסימן הצלב שלי שיתברר בשמים ויאיר את הארץ לזמן מה, ואז אשלח את מלאכי ליאסף לימיני את החיטה ולשמאלי את הדלילים. והאוי לאלה שניתן היה להם להיות חיטה, אבל בחרו בצער להיות זרע רע שמזיק לכל מטעה טובה!
בכוחו של זרועי, אשליך אחד מהשני; לחיטה אשאסף אל האורן שלי, לדלילים אגרש את הכלבים של גיהנום!
לכן ילדי, התכוננו, הדלקו נרות אמונתכם, שמרנותכם ודאגו שלא ינשף רוח ואת כיביתם; כי אומר לכם, אם תמצאו אותי ישנים שנית, אשלח את מלאכי ליקשר את רגליכם ויידיכם ולהטיל אתכם בתוך הכלבים הגיהנומיים, ואומר לכם, נוראי יהיה הטבח שיעשו אלה הזאבים ביניכם!
ליבי הקדוש נתן לך כל ההזדמנויות, ראה שלא תבזבז אותן!
עכשיו פאוסטינה, בתי, תשיג לי את השמות של כולם שמפיצים ואוהבים חסדי אלוהיים ואשה עם אימי נחתום על שםם בחותם שאין להסירו, לא בשמים ולא בארץ, ולהם ליבי הקדוש ישפך עכשיו את זרמי החסד והטהרה. (הפסקה)
מרקוס: קדושה פאוסטינה מגישה את הספר אל ישו, שמבקר שם אחר שם ובעזרת אצבעו, ואמא הקדושה מרים חותמת סימן על כל שם, סימן לבן ואדום. (פאוזה) ועכשיו הם מפנים את הדפים במהירות, חותמים את הסימן על השמות ודרף אחרון, ושוב דרף אחד. (הפסקה) הם סיימו. (הפסקה) קדושה פאוסטינה סוגרת את הספר ומחזירה אותו למקומו.
עכשיו מרים הקדושה וישו, יחד, מחזיקים בגלובוס שמהדהד אורות צבעוניים, (פאוזה) משחרר אותו לאוויר. (הפסקה) ועכשיו הגלובוס מתפרק לקרני אור רבות, הרבה מאוד! (הפסקה)
מרקוס: כן אמא תגיד להם להמשיך לתרועת תפילת הווזרי, שזה דרך בטוחה של ישועה!
המלך רוצה עוד משלי היום? יכולתי לעשות עוד דבר עבורכם?
נראה בקרוב!"