בני, ספר לעולם שאני מאוד עצובה, כי לא השמעתם לקריאתי. כל יום המצב בעולם הולך ומתדרדר, מכיוון שהאנושות מסרבה לחזור אל אלוהים.
הערך של האוכריסטיה ניתן פחות ופחות חשיבות, ונעשה כל מאמץ כדי להכחיד את תפילת התור הזהב ולגרום ללבבות והמשפחות להיעלם.
אם לא תשוב האנושות לתשובה במהירות, עונש גדול ייפול עליה.
קראתי פעמים רבות לשינוי העולם, מלה סאלט עד היום הזה, אבל לא נשמעתי.
התגלתי במדז'וגוריה בקשה לשלום. אך, החל מיוגוסלביה עצמה, לא נשמעתי. המלחמה הגיעה, נפשות רבות נאבדו. ואולם האנושות לא הבינה שהמלחמה הייתה סימן שאם כל אחד לא ישתנה, כולם יאבדו בדרך זהה.
אז התגלתי בקיבוהו (רואנדה-אפריקה), אזהרה על המלחמה באזור זה. לא נשמעתי. המלחמה הגיעה. רבים נהרגו. ואולם העולם לא רצה להבין אותי.
בסוף, התגלתי כאן ביאקאריי, עשר שנים קודם לכן, כדי לזהיר על הסכסוכים הקשים שהטילו על העולם, ולבקש תפילה ותשובה. ואז שוב, לא נשמעתי.
עד מתי, ילדי? עד מתי אני צריכה להזהיר אותם?
אמור להם, בני, שכל יום שעובר מספר החטאים גדול יותר ויותר, ושמספר התפילות והקרבות הופך להיות יותר ויותר בלתי מספק כדי לעצור את הצדק האלוהי מלהגיע אל העולם הזה, שממשיך לגרום לו ולהביש אותו.
בני, אם ראית כמה נשמות אבדו ביום אחד, תמת ממחשבה וצער. זה צער זה שאני חייב לסבול בהרגשה, כי לא מצאתי תשובה בנפשות לקריאות האימהיות שלי".