(מרקוס) ב-16 במאי, כשהגעתי להכין את עצמי לישון, שמעתי חזקה קולה של גברתנו, שאמרה לי פתאום.
(גברתנו) "בואי אלי מחר כמה שתוכל במערה מסביאלה. אני אחכה לכם שם" (מרקוס) "כן, מדאם! אני יהיה שם!" (מרקוס)
(מרקוס) "יום המחרת הלכתי למערת ההתגלות בלורד, ושם התפללתי בחכים לגברתנו. פתאום היא הופיעה לי, מבריקה ולבושה בזהב. זה היה גבוה, סמוך לפסל שמסמן את המקום המדויק בו הופיע לה קדושת ברנרדט. אף על פי שאני רחוק ממנה, בגלל הספסלים שם ישבו אנשים להתפלל, ראיתי אותה בגודלה הרגיל, וכאילו לא היו מרחקים בין שנינו. עם חיסכון נאה, לאחר הברכות הראשוניות, אמרה לי, "סליחתי.
(גבירתנו) "בני, אני מאוד שמחה שהגעת פה ללורד כבר פעם נוספת. ואני גם שמחה שאנשי בני מרקוס אוגוסטו הגיע עמך. אני ההריון הבלתי נטמא! באותן המילים, זיהיתי את עצמי לאחותה הענית ברנדט, במקום הקדוש הזה, בשנת 1858. כן, במערה הקודש זו התרחשו פגישתינו, ובו קראתי 'קריאה חזקה' לתפילה והמרת העולם. איני נשמע...האנושות חייבת לשמוע לקריאותי הדחופות להמרה אשר מאז לה סאלט, לורד ופאטימה, הקראתי אליהם...בני, זה מה שאני רוצה ממך ומכל ילדי האוהבים שלי: עוניתפילהפסימיותשמיעה וצייתות לקולי אמי, כמו הייתה אחותה הענית ברנדט. ספר לילדיו שבדומה לבואי ללורד כדי לקדש את חייה של אחותה הענית ברנדט, כך רוצה לקדש גם את חייה ואת כל ילדי האוהבים שלי שאמתין ושומעים לי. תפלו תפילת הווזר הקודש שלי בכל יום, וספר לילדיו לעשות אותו דבר, כי אני רוצה לקדשם דרך הוא, כמו שקידשתי את ברנדט האוהבת...תודה שהגעת פה. אני מאוד שמחה עםך. אני מברכים אתכם כולם בשם האב, הבן והרוח הקדושה...לכו בשלום של אדוני, בני!