(אדוני): נשמתי, שמעי את קולי! השמיע לי!
(מרקוס תדיוש): אדון ישו, דבר כך שאני, תולעתך וחסידך הלא ראויה, אשמע".
(אדוני): "- כתוב: - לבבי הקודש מעולם לא התרחב בעולם כמו כאן, במקום זה. (הפסקה) דורות עתידיים יפלאו להבחין כמה אנחנו ואימנו הקדושה עשינו עבורכם ולנשמות שבאו אלינו 'במקום הזה'.
לבבי הקודש השקיע חסדים ברוב בערוצי, במיוחד דרך מקורי ואימני. אבל בקרוב החסדים יישפכו מערוץ כ"מזרקה בלתי נדלקת", ונסמות הצמאות של כל הכוכב תשתקעו במהים אלה לחיים הנצחיים.
מרקוס, בני, דבר, כתוב לכל העולם על רחמי הקיצוני הזה אליך, ולנשמות שגשו אלינו כאן, ביעקריא!
בני, אני רוצה שהדרך הצלב תתפלל יותר פעמים במערוץ. הוביל כל הנשמות לעשות זאת עם התמדה ואהבה הרבה, כי כך יוכלו לקבל את החסדים שאנחנו, מלבבי, מאז ומעולם, רוצים לתת להם".
(מרקוס תדיוש): "-. אדוני, מדוע אני מרגיש מוזר, כאילו אנכי שונה מהשאר? נראה שאין מי מבין אותי, אין מי מבין מה אני מרגיש?" (זה היה תקופה בה סבלתי הרבה בלבול)
(אדוני): "בני, אתה בן אדם פשוט כמו כל השאר. בחרתיך להיות 'כלי', 'נציג' ו'Secretary' של השלום שלי. לכן, בשל האהבה העזה שאני רגיל לך, יש לשטן שנאה גדולה אליך, והוא עושה הכל כדי להשמיד אותך.
אבל הוא לא יכול לעשות דבר אם תישאר לצדי בתפילה ובאמונה. התמך ומצא מקלט רק בי. אתה מיסטיקן, נשמה נבחרת במיוחד, שמור ושומר ככה. זה הסיבה שאחרים, בעיוותם והבהלתם, לא שומעים לך, לא אוהבים אותך ומסרבים אותך. אך היית ביטחון בי, כי אני אשאר עמך לנצח, בכל יום בחייך.
התפלל תפילת השושן, שכן העיר הזו תשיג קדוש גדול בעתיד".
(דו"ח - מרקוס תדאוס): "אז אמר לך אדוני ישוע המשיח דברים שאני לא צריך לגלות. אז הוא אמר לי:"
(אדוני): "- כתוב יומן, מספר כל מה שנתתי לך ונתן לך לעתיד. תהילה יהיה לי דרך הכתיבה שלך, אשר היא חסד שאני נתתי לך. השירים שלך יהיו היסוס, אור, נחמה וחוזק לנפשות רבות".
(דו"ח - מרקוס תאודו): "אז אמרה לי גברתנו:"
(גברתנו): "- בני, השמע וקיים את כל מה שבני יישו אמר לך. אני אשמור עליך, ואעשה שהגעת למקום שאותו רוצה לקחת אותך. לבי הוא 'הבטחה', 'כוח' ו'אור'! קרא לו תמיד! נשאר בשלום!"
(דיווח - מרקוס טאדו): "ואז הם נעלו. 'היו איתי כ-40 דקות."