יום אחד כשבני ישו היה בן חמש, ראיתי אותו משחק לפני ביתינו בנצרת. כתוב, בני, את השמחה שרגשתי כאשר ראתתי את בני משחק.
פתאום, כשהופנתי אליו את מבטי, ראיתי אותו מושחת, מכונף קוצים, מלא דם, פצעים וזיפים. ירדתי על ברכיים בוכה, ללא הבנה או תפיסה של מה שקורה. אז, כשראיתי אותו בסבל גדול כזה, שאלתי אותו:
- ישו בני, למה אתה מושחת כך?..מלא דם, פצעים וזיפים?..ואמר לי:
- בגלל אהבת, אמי. בגלל האהבה שיש לי לכל בני אדם ולכל החוטאים, בכל הדורות, של כל העולם. אז שאלתי אותו:
- ישו בני, מה הפצע שהכאיב לך ביותר? הוא ענה לי:
- זה פצע הלב, כי פצע זה נפתח בגלל כפירת בני האדם. הכפרות של אלה שאהבתי tanto אהבה גורמת ליה `דור' אכזרית, בלתי נסבלת, ואף אחד לא יוכל להעביר אותה במילים.
אז הפנתתי את מבטי אל בני ישו, והוא חזר פתאום לנורמלי. אז פרצתי בבכי עם `דור' כזה גדול' שאף מוח אנושי או מלכי לא יוכל לעולם לחקור.
בני, רואה אותי נמוג כך, בא אלי, געגוע פני, מחק דמעותי, נשק אותי ואמר לי:
- אימי, לא אנכי 'שחור' לראותך בוכה. אלא רציתי שתביני כמה יסבלני, וכמה עוד תבכה את, אך. חזק! חבר את עצמך איתי, שאהבתנו תשמור את האנושות. ודע, שכל הנשמות שהן רחמנות 'על הצער הזה שנרגשת' לראותני כך, 'דם וחבלה', שאני איתן כל מה שתבקשו ממני.
בני, ספר לכל העולם על `צערי הגדול הזה'. ספר לחוטאים שהחטאיהם יסלחו ככל שיתדלקו יותר בתוך `צערי הגדול הזה'.
תגיד במיוחד לחרשני החוטאים להתבונן בצער זה 'הצער שלי', לפחות רגע אחד, ואז אקבל להם את התשובה לנפשותיהם". הר מופעים - 10:30 בערב.
"- ילדי יקרים, אני רוצה שתמשיכו להתפלל. ותפסיקו לחטוא עוד.
"כשאתם על סף ביצוע חטא כלשהו, זכרו כמה 'הכה את הצלב' בני ישו עבורכם לכל אחד מכם. וכמה גם אני עצמי סבלת לצידו, למען יושיעת כולנו.
אם תחשוב יותר על ייסורי ישוע ואלי, תחטאו פחות. בקשו את הרוח הקדושה, דרך צערי ודמעי, לתת לך 'כוח' לאמר לא לחטא.