אחים, כמה גדול מצוות אהבת רעך — שלמות האהבה! אך אני אומר לכם: "אל תכעסו", כי כל המעליב את אחיו יידון על ידי הסנהדרין. אך מי שקרא לו טיפש, מי שפגע בו ושיבש את השליחות שהפקידתי בידיו, יידון על ידי אלוהים.
אין תועלת בהגשת מנחות על המזבח אם לא הקרבתם תחילה את טינה שלכם בתוך לבבכם למען אהבת אלוהים ולא ביצעתם את טקס הלמידה לסלוח.
לפיכך, אם כאשר אתם עומדים להקריב לאלוהים, אתם יודעים שפגעתם באחיכם או שאתם נושאים טינה על חטאו, השאירו את מנחתכם לפני המזבח; ראשית הקריבו את אהבת העצמי שלכם, ורק אז הגישו את מנחתכם.
יישוב ידידותי הוא תמיד דרך הפעולה הטובה ביותר. שיפוט אנושי אינו אמין, ואלו המתעקשים להתנגד לו עלולים להפסיד את תביעתם ולהיאלץ לשלם ליריבם עד המטבע האחרון — או לסבול.
בכל הדברים, הרימו את מבטכם אל אלוהים ושאלו את עצמכם: "האם יש לי את הזכות לעשות לאחרים את מה שאלוהים אינו עושה לי?" שכן אלוהים אינו חסר רחמים ועקשן כמוכם. אוי לכם אם היה כזה! איש לא היה ניצל. מי ייתן והרהור זה יוביל אתכם לתחושות עדינות, צנועות וחומלות. ואז לא יחסר לכם שכר מאלוהים, כאן ומעבר לכאן, וצדקתו תהיה גדולה.
האדון שלכם.
הרהור על המסר:
ישוע נותן לנו פסוק מהברית החדשה שראוי לקרוא אותו ברוגע, להמדיט עליו ואז ליישם אותו. נצטרך לתת דין וחשבון לאלוהים על כל פעם שנתעצבן על אח, חבר או עמית לעבודה. שיקומו אלוהים בשיפוט מחמיר עוד יותר אם נאמר אז לתלמיד או לנביא של האדון שהוא "משוגע".
מה שישוע מבקש מאיתנו הוא לסלוח, לוותר על אהבת העצמי שלנו, על הגאווה שלנו, אך מעל לכל, על יהירותנו — החטא החמור מכולם, שהיה זה שאפיין את השטן ברגע מרדתו נגד אלוהים.
עלינו להיות ענוים, עדינים ורגועים, ולחפש תמיד פיוס בעימותים, תוך הימנעות מעימות עם כולם.
כשאנחנו שומעים אנשים אומרים, "אלוהים אינו צודק", בואו נזכור את דבריו של ישוע: לו אלוהים היה צודק, איש לא היה ניצל. אך אלוהים רחום; הוא הוא אהבה, ולפני שהוא פועל כשופט, הוא מותיר אותנו חופשיים, בתקווה שנוכל לשוב אליו בלב הדומה לשלו.
מקור: ➥ LaReginaDelRosario.org