יום שבת, 6 בספטמבר 2008
שבת הכפרת לב של מרים.
האב השמימי מדבר לאחר הקנקל והמסה הטרידנטינית הקדושה בצלחת הבית בגטינגן דרך כלי שלו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. ראשית כל, רוצה לומר שבעת המסה הקדושה של הזבח, המלאכים היו מאורים בזהב ובאור כסף מבריק. כמעט כל אחד מהם לבוש בגדים זהביים היום גם עם כנפיים זוהרות. על ראשיהם נשרו עטרות עם מרגליות. הארכנגל הקדוש מיכאל הכה שוב בחרבו בכל ארבעת הירחים. קדוש פדר פייו היה נוכח. אז ראיתי את אם הקודש כמדונה של פטימה בבגדים לבנים כמו שלג עם גזרות זהביות. הכתר היה משולש וסגור. המזבח היה טבול לחלוטין בזהב במהלך המסה הקדושה ומחוץ המלאכים באו מכל הירחים. ראיתי את השמים חלקית פתוחים, כי גם מלאכים יצאו מהשמיים והלכו לכיוון המזבח.
עתה האב השמימי אומר: ילדי היקרים, גם היום אנחנו מדברים אליכם הנבחרים דרך כליי הרצון, הכפוף והעניו ואן הבת. היא מדברת את דברי ואין ממנה דבר. ילדתי הקטנה האהובה, ראשית כל רוצה לפנות אליך ולתת לך הוראות שישלח אותם בעולם דרך מכשיר הטכנולוגיה שלי, האינטרנט, שאני משתמש בו למטרה זו.
ילדתי הקטנה, האם אתה חושב שהנחתיך בחולי קשה זה שאתה חייב לעבור ברצוני? אבל לא רוצה שתעבר ניתוח בלבבך החולה. זה לא רצוני. האם אתה לא חשוב שאף נשמתך גם היא דוקרת היום עם אם השמים שלי, באותו סנאקל שמנהלים בכל העולם במקומות רבים בעולם? שם מוכרזים דברי דרך כלי אני, דון גובי, אותו בחרתי. הוא לא בחר את עצמו, אלא אנחנו בחרתיך, כמו שחרטתי את שליחתי אן לגרמניה. רוצה להציל את גרמנייתי, מולדתך!
סבלי עמה ואני במיוחד עם אם השמים שלי, שביום זה יומיים נזכרת מאוד על ידי תנועת הכוהנים המריאנים. זו חגה שלהם. הסנאקל נשמר קדוש. מיסה קורבנות קדושה מנהלת ומאני רוצה מתנועת כהן מריאן שגם הם יביאו לי את המיסה הקורבן הקדושה הזאת. זה רצוני ולא רצון ילדי אן. זה נשאר ליה לא דבר ואנחנו ממשיך להעליב אותו, והוא ממשיך לקבל על עצמו קורבנות רבים, סבל רב ולקיחת לעגים הרבה.
אני השולט בכנסייתי הקתולית האם לא אוכל להקים את כנסייתי מחדש, אז רואה אותה נהרסת ונמצאת בתהליך התפרקות? היא מתפוררת על ידי כוחות ומעצמות מסוניות בכל העולם, במיוחד בגרמניה.
שליחים שלי רודפים ואנשים צחקו עליהם. אבל אנחנו תומכים בהם. ילדי, האם לא תמיד תמכתי בך? למה אתה לא בוטח בי בסבלו שלך הזה? האם אין לי יכולת לתמוך בך בכל דבר, גם כאשר כוחך על הקרקע? אתה תקום שוב באמצעות כוחותי, ולא דרך כוחותיך. שם תהפוך לחלש יותר, כי כך רציתי. לא רצונך ייעשה, אלא רצי, שאתם העבירתי אליו. אני מודה לך על זה. יהיה לי צורך להטיל עליכם הרבה כדי להוכיח לעולם שאני השלטון של כנסייתי ושל כל היקום.
הם צחקו עלי במשפטים ואמרו: "הכול חופש ביטוי, הכל יכול להיות נאמר. ניתן לבזות את כבוד האדם וזה מותר ונכון. כי הם הזניחו אותי, האל העליון, הם פיתחו חוקים אלה ללאי ולא הוסיפו את רצי. הם שוכבים בחטא חמור והם נפרדים ממני. לכן, ילדי שלי, עליכם לקחת על עצמכם הרשות הזאת. התגלה בבתי המשפט שהחוקים שלהם לא נכונים, שאפשר לבזות אנשים כך. הם צחקו עלי כי הייתי נוכח במשפט זה. כוחות מסוניים פעלו גם שם.
ייקרי לי, תאמו באמונה, כי הכנסייה שלי נותקת במיוחד במקום התפילה והעלייה לרגל שלי, אתר העלייה לרגל לאימי ומלכת הניצחון, בוויגראצבאד. כוחות מסוניים פעלים שם. הם רוצים להשמיד הכל שם. לכן, בני יקרי לי הכומר, הושלת ממקדש המקורי שלי. אני הושלטתי, ולא אתה. עליך ללכת, כלומר, עלי ללכת. עד כה לא נותרו הודעות להוכרז שם. אך השתמשתי במכשיר הטכני, האינטרנט, מאז ינואר 2007. כבר קרוב ל-60,000 אנשים השתמשו באינטרנט הזה כי הם רוצים לשמוע את הודעותי. זה לא יכול להיות מידי הקטן שלי. בוודאי שאין לו ידע כזה, אלא אני מדבר ומעשה דרך אותו. אני קובעת תאריכים, לא לפי רצונכם, אלא לפי רצוני.
עתה התערבתי בקפלת הבית בגסטראץ. כן, בתחילה נראה היה כאילו הכל אבוד וכל דבר הולך לבטלה. אך האמינו, ילדי, אני מחזיקה בו כי רוצה שאם משם הודעותי יוכרזו בעולם כולו דרך האינטרנט. גם אם אנכי מואשמת ומצחיקת כעת ואנכי נותקת במידה הגבוהה ביותר במקום זה, על ידי הרדיפה של שליחתי ושל בני הכומר רודי, כמו שאני רוצה לקרוא לו היום, כך שהוא גם ייכנס לאינטרנט בשמו.
כן, אני מגלה לך הרבה דברים, כולל החטאים של כהני. האם אתה חושב שאני מטיל עליך עונש, ילדי הכוהנים היקרים שלי? לא, מתוך רחמים ואהבה אני רוצה להצילו. אביכם השמימי בטריניטי מדבר אליך ואתה דוחק אותי כי אתה אומר: "איני צורך בדברים ומינויים מהאב השמימי." אתה, ילד הכוהן היקרי שלי תומאס, אמרת דברים אלה. האם אתה יכול לענות על זה בעצמך? האם אתה חושב שאין יום אחרון שבו תישאל באחריות על מה שעשית, לא כמנהל, אלא כאחד מבני הכוהן שלי המונח? המנהל הזה הוא מהעולם, אבל אתה נקראת לכנסייתי. אך אתה אינך משמע לי. אתה משמע לבקשות הבונים החופשיים. האם לא תרגיש זאת בגוף עצמך? האם לא תחוש זאת בחייהיך כיצד אנשים מחפשים אותך, כיצד הם דורשים ממך הכל? מאידך, אני שולח את השליח שלי עם הודעותי ואתה אינך משמע להם. אתה דוחק אותה כי היא הייתה עמך אישית. אני שלחתים. לא היה זה רצונכם. היא אמרה את דברי באותו החדר בו גם אתה היית נוכח עם עד, הכהן שאתה גרר לצידך. אתה השתמשת בו כעד. גם עליו אתה נשא אחריות לבדך. לא הוא שהניח עצמו להשימוש הזה אינו אחראי, אלא רק אתה, ילדי הכוהן שלי, שאני עדיין רוצה להרחם עליך, כי אני רואה הרבה כהנים עומדים על שפת התהום, ואני רוצה להציל אותם כל אחד. אני רוצה להצילו מהתהום הנצחתי הזו.
שלחתי את בתי, אהובתי גלוריה פולו, לעולם כדי להעיד על הגיהנום. כמה קשה זה 'להיות לנצח בגיהנום'. הראיתי זאת לה והיא מעידה בעד העולם בשבילי. זו עומדת רק בכוחי, ולא ביכולתה היא יכולה ליצור ולשלוט בכל זה. היא נוסעת לעולם כדי להכריז עלי, למנוע את האנשים מהחטא, מחטאים קשים. במיוחד הנעורים רוצים להוביל אותם אלי. הטהרה, טוהרתה של אמי הקדושה והמפוארת ביותר, מראה לך לפני עיניך במיוחד היום הזה בסנקל. הראה, כל מתיקות היא גופיה, כל טוהר. היא מלכת המלאכים ואף אם ומלכה וכל הכהנים. רוצה להציל אותכם ורוצה לחבק אתכם שוב כי תפילה איתי בשבילו והיא רואה אותך עומדת על פני התהום ובוכה דמעות דם לך במקומות רבים, כך גם במקומי של תפילה וצליינות הרולדסבאך. דמעות אלה של אמי נדחו.
כן, הם מצחיקים את אימי השמימית. אך זה לא יישאר ללא עונש, כי אנוכי השליט על כל העולם. אנכי האל הכול-יכול, האל הגדול והקדוש. האם תאמנו שאני מאפשר לכל דבר לקרות ולא יכול לעשות דבר ורק צופה בכנסייתי נחרבת? לא, אקים אותן לכבוד גדול, וממקומי של חוק יוכרזו מסרים רבים וייצאו לעולם, שיעוררו את האנשים משנתם המוות. הם יעלו על ידי ואאסוף אותם אלי בדברי. וברוב הקרב תבינו שהשליחתי לא גרמניה. שאין לה דבר ממנה עצמה, שכל זה היא נושאת בכוחי ובאהבתי. היא התחזקה והייתם יכולים להכיר את חולשותיה האנושיות ולהודיע עליהן כי היא אנושה ותישאר רק אנושה. אך אני עובד בה כי רצוני. אב השמים בטריניטי ימשיך לעבוד ולדבר דרך אותן תמיד. התאמנו בדברי שהיא מדברת בשבילי. אלה דברי ואלה מסרי, כי אין דבר ממנה.
י ילדי, י נאמני שלי, נשאר איתי! האמין בכל דבר! ציית לאמתותי ותהיו מרדפים, אויבים ומוזלזלים, כי הדרך לגולגותה קשה ומסוכנת! ילדתי יעבור לפנייכם. רץ אחריו ואל תפסיקו! לפעמים אתם חושבים שאתם צריכים לישון. אבל אז אני אשא אותכם שנית. כמו שאנחנו נפלו, כך גם אתם תוכלו לנפול ולקום לאחר הנפל כאשר אתם חשבתם שהכל כבד מדי עליכם. אז אנכי בא ונסה את הצלב הזה עםכם. אני אשא אותך.
בני הכהנים האהוב, תודה לך על זה הקניקול היום, שאתה חגגת בכל כבוד והצבת את הפרטרנית. עוד תוכל לעשות רצוני ולעקוב אחר דברי כי אני תומך ביך. רק בכוחי תוכל להמשיך הלאה.
ילדי, גם אתה תלך איתי מחר לפולדה לאחוות פיוס שלי. אנכי נותן לך כוחות עבור זה. אל תפחד בגלל המחלה של לב, כי אני עם אותך.
תודה לך, ילדי דורותיאה, שאתה קשט את המזבח של אם לי היום לכבוד יום זה בצורה חגיגית עם ורדים צהובים לבנים ואדומים, כפי שאני רציתי. אנכי הונחת ידיך.
קלמנטינה האהובה שלי, אתה דאגת לרווחתו הגופנית של ילדי. עם זה תמכת בהם. גם על כך אני מודה לך.
גם תודה לך, קתרין שלי, שאתה תומכת בילדתי בכל דברים ומעשים, כאשר היא שכובה בארץ וחושבת שהיא תקום ממחלותיה, מחלת הלב הכבד שלה.
לא, זה היתר שלי, דבר אחר לא, ילדתי. אל תישאר ביראות אלה, אלא התאפשר לך להינשא שוב. מחלה זו רצויה על ידי, ותמשיך לסבול אותה. כעת נשקפת נפשתך מכאבים כי אתה משתתף בכאבי אימי, כי בקרוב יוחגג חג השבעה צערות.
כמה ימים נוספים ותהיה חלק מהתחייה של הצלב הקדוש שלי, כאשר אביקודש, אותו בחרתי לגרמניה, הכריז באמצעות המוטו פרופריו את קורבנות המסה הקודש שלי כך שיתקיים בכל מקום. אך אביקודש מונע ומוגבל למלא את רצוני. האמין בזאת! גם אני תומך בו דרך התפילה והקרבן שלך. עמוד חזק! הפוך לחזק יותר ואויב וצמח באהבה, כי האהבה היא הגדולה ביותר ובאהבת האלוהים אתה יכול לעשות הכל ותגדל בחוזקה, כי אני, אלוהים הגדול, אב השמים בטריניטי, מאהב אותך ללא גבולות, ילדי היקרים. אמין.
אנחנו מברכים אתכם עכשיו ומאפשרים לכם לגדול בחזקה דרך הברכה הזו, דרך ברכת השלישייה. גם היום ביום זה אימי הקרובה והצבא הגדול של המלאכים, הקדושים שהיו על המזבח, כולם מברכים אתכם עכשיו בטריניטי, בשם האב ובעל-הבן ובשם הרוח הקודש. אמין. אתה מאוהב מהעתיקות, ואהבתו אין לה קץ! אמין.