יום ראשון, 31 באוגוסט 2008
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטריידנטינית בבית התפילה בדודרסטאד דרך כליו אן.
האב השמימי אומר עכשיו: אנוכי, האב השמימי, מדבר בעת הזאת דרך כליי הרצון, הכניעה והענווה ואני ילדתי אן. היא שוקעת באמתי המלאה ומדברת רק מילים שאינם אלא ממני.
יהודעי, בחירי, היום מדבר אליכם שנית, ילדי הבחירה שלי, כאב שמימי טוב. כמה אוהב אותכם וקורא לכם שוב ושוב למקום זה שם מיסה הקרבתי הקדושה מתקיימת בטקס הטריידנטיני, לפי רצוני. זאת, בנו הכהן האהוב עלי, נמצאת ברצוני ובתוכניותי.
יהודעי הקטנה, כך אני רוצה לקרוא לכם היום, כי אתם, הקבוצה הקטנה, תשתנו את התפיסה העולמית והכנסייתית. לא תוכלו להבין ולא תחשבו זאת. האם תוכלו אי פעם להבין ולהחזיק באל הגדול בכוחו על כל היקום? לא, לעולם לא תוכלו. לפיכך אל תשאלו איך דרכי ופקודותי יהיו. צייתו להם! צייתו לכל צעד שאפתח לכם דרך ילדי הרצון אן.
אתם שוקעים בחוסר כוח, יהודעי. כן, בחוסר הכוח אמרתי, כי לא תבינו דבר מהדברים שיבאו עליכם בעתיד, אך חשבו שהנמצאים תחת הגנתי המלאה. אין לכם לעשות אלא ללכת אחרי צעדי, שכן הם בתוכנית השמימית.
שני ילדיו שלי נפרדים ממני היום בכנסייה המודרנית הזו. גם זאת לא תוכלו להבין ולהחזיק בה. מלאתם את התוכניותי. רצוני היה שילדי יישארו בכנסייה המודרנית עד סוף משרתו של מנפרד ברסוהן, בן הכהן.
היום חוגגים מסיבה גדולה. סביבו רק מודרניזם, וזה לא עוד ברצוני ותוכניותי, אלא חוגג את החג בעולם, ולא את החג שחגו כאן היום במקום הזה ובזמן זה, חגי. הוא נבדל בכל דבר.
שם התקיים טקס הארוחה, כאן לעומת זאת, סעודתי הקדושה של זבח. מאמיני לא מבינים שיש הבדלים גדולים, אף על פי שהם משתקעים בין זה לבין ארוחות הזבח שלי. כמה רציתי לבסוף להיות מוכר על ידי בנו הכומר הזה. עקבתי אחריו במשך שנים רבות והמתגי עם תאווה לרצונו ורצונו שיעקוב אחרי. כמה הובנות נתתי לו. אבל הוא לא ממלא את תוכניותי עד היום, אלא עוקב אחר רצונותיו.
הוא הנחה כל הכנסייה לטעות והבלבל אותם. הם אינם מזהה עוד את האמת שלי. השטן הגיע ואיתו המאמינים מחזיקים באיחוד הארוחות הזה. הוא ניצח כאן את תפארתו. אבל לא זמן רב, ילדי, זה ימשיך, כי אנוכי, בגדולי כוחי, אבוא. המתינו והחזקו! אל תשאלו על הסיבות. אל תשאלו מתי קורה זאת. רק רצוני שתהיו סבלים! נשארו נאמנים לי ודרשו את הרע. דחו רעה בכל דבר. גם הוא רוצה להסיט אותכם פעם אחר פעם מאמונתכם העמוקה. אבל זה אנוכי, בחסדי האלוהות וחוקתי האלוהית והכוח שלי, שמחזקים אתכם בכל דבר. אם השמים שלי משגיח עליכם בכל רגע. האמינו בזה, ילדי!
רק בעוצמה זו ובכוח זה תוכל למלא את תוכניותי. עוד זה דרך אבנים אל ההר גולגותא. תלך בדרך הצלב הזו. באומץ לב ותפוסת לבב תשלח בקרב ממלכתי. לא תחבל. תרדף, תהיה מוטרדת ומאויימת. אז צפה בי! האם אני לא הלכתי בדרך זו? האין כתוב בכתבי כך שכולם יכולים לקרוא? אך הם אינם מבינים את אלוהותי כי פנו ממני.
בני, מדוע איןכם מבינים שכהן אשר מפנה גבו לי יכול ורוצה לחגוג את חגו הקדוש של זבחי? האפשר זה, בני? התעוררו! היקיצו משנת השקר הזה! רק אלה הפונים לרעה יכולים לפעול כך. אך אני רוצה להרחם על כל כהני וראשי הצאן שלי.
כמה נשמות כפרה מינהתי לעמוד בעדן במחלות הקשות ביותר, כדי שתתחרטו. עד עתה הן לא רוצות. זה תלוי ברצונה. הכל מפורט ברור. שליחי ושליחותי הולכות בדרך שאני הלכתי בה, דרך הצלב, אשר מרירה, אבנית וכבדה. אך בני, תוכלם לסבול הכל אם תעמידו מעמד. רוחי תשפוך עליכם כאשר תקבלום את דבר חוכמתי. תדברון מילים שאינן שלכם. לא תחשבו אותן, כי שוכבים בחוסר אונים.
אתם חשובים שהרגליים שלכם על הקרקע, אך אני תומך בכם אם אתם חושבים שלא יכולים להמשיך. דרך האבנים הזו תמשך תמיד בעוצמתי האלוהית. התאמצו! המתינו ותרצו עבור בני הכהנים הללו שמבזהים אותי, מלעיגים עלי ומקללים את שמי. אני מחכה להם דרך כפרתכם, דרך תפילותיכם, דרך הזבחות הרבות שלכם שהביאתם עד עתה ותביאו עוד בעוצמתי.
קום ילדי! קומו והמשיכו בדרך הזאת! אנחנו איתכם, האל האוהב, כי האהבה גורמת לכל דבר ובעזרת אהבת אלוהים זו אתם יכולים לעבוד, לא בעוצמכם כפי שאתה חושב. אהבו אחד את השני, שכן אהבה זו מחזקת אותכם לרצות ללכת עוד ועוד. תאהבו לנצח בעוזי, טובתי וכוחי. ואני מברך אתכם עם כל הקדושים, עם אם השמים שלי, עם כל המלאכים, עם פדרה פיוא שלך האהובה, בתריסות, בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. התאמץ, שכן האהבה באתכם ותבגרו בעזרת אהבת אלוהים הזאת! אמן.
תהיללה ישו ומריה לנצח ונצחים. אמן.