פרנסיס דה סאלס אומר: "תהללה לישוע."
"הנשמה שאינה מכירה את עצמה באמת - כלומר, חסרונותיה הרוחניים - פתוחה לכל סוג של טעות ולא יכולה להתקדם דרך חדרים הלבבות המאוחדים. ידיעת העצמי חייבת להיות מבוססת על ענוה כדי שתהא אמיתית. זה גאווה שמגררת את הנשמה לחשוב שהוא סטטוס קוו רוחני. לכל נשמה צורך לשיפור בקשרה עם אלוהים. כל נשמה תפול לאלוהים בבקשת הענוה של הלב לראות באילו תחומים בחייה היא חייבת לתקן כדי לגדול בתכונות."
"אל תשאיר את החטא של ביקורת על אחרים ולא להכיר בטעות בלבך. זה צורה של גאווה שמגררת את הנשמה הרחק מהלב של אלוהים. הייתי ביקורתי לעצמי ובקשתי מאלוהים חסד לשפר. לא תידון על פי החטאים של אחרים - רק על עצמך."
קראו מתיו 7:1-5
אל תשפט, ולו תישפט. כי בעבור השיפוט אשר אתם שופטים, תושפטו; ובמדה שאתם מודדים, ימדדו לכם. ולמה רואה את התיקון שעין אחיך, ואת העץ שעינך לא תבינה? או איך תוכל לומר לאחיך: 'הנני מוציא את התיקון מעיני', והנה בעצמך עץ! חסיד שפן, הוצא תחילה את העץ מעיינך; ורק אז תשקף לעין אחיך לתקן את התיקון."