תומס אקווינס אומר: "תהילה ליישוע."
"באתי לעזור לכם להבין את התאבון. הלב האנושי חייב לפתוח מרצונו את רוחו. בכך, הנפש דוחה את הצלב שאלוהים רצוי לו בעת ההווה הזאת. הרגע הזה לא יחזור לעולם. לאחר שהוא עובר, הוא נעלם לנצח. אותו צלב יכול להיות מוגש ל אחרים, אך תמיד סביב קבוצה ייחודית של נסיבות. הנסיבות האלה מגוונות כמו מצבו הנפשי של האדם - התאוותיו, בריאותו, הסביבה שלו וכדומה."
"התאבון קרוב לרגש עצמי שמביא את הלב לעבר או/ואל העתיד. הנפש נמשכת לחשוב 'ראו כמה זמן הייתי מחכה,' או 'כמה עוד אוכל לעשות כדי להשיג זאת ואז?' קבל צלב וגם חסד כאחד בכל רגע בהווה עם לב של אהבה קודשית. רק אז, ורק אז, תהיה לך שלווה."