יום חמישי, 13 בפברואר 2014
גילויי מריה הקדושה
לבתה האהובה לוז דה מאריה.
מופשרת בתפילה, אמא הקדושה אומרת לי:
“שלווה מריה הטהרה,” ואני עונה: נולדה ללא חטא.
אז היא אומרת לי:
“בתי האהובה של לבי הבלתי מושחת, ליבי בוער באהבה לכל הנשמות, לא אנוח לעזור ולפגוש עבור כל ילדי. למניין אני נחמה במחלות ולחלקים אחרים, אני עזרה ברגעים קשים. אני חברה, ייעוץ, ניחום, בריאות של הרוח והגוף, המחשבות והלב. אני ציות, תקווה, חסד, אמונה, שלווה, אהבה ושמחה. לא מאבדת אף אחד, אלא מחכה בארצות לך לפנות את לבך אלי.”
אמא ממשיכה לדבר לי:
“בתי האהובה, ברגעים דחופים ומשמעותיים אלה, כמעט בלתי אפשרי לאדם להיכנס לשקט; הוא לא יודע זאת ולא רוצה. במקום זה, השקט גורם לו פחד כי יכול לגלות לו את הזהות האמיתית שלו. הרעש העולמי מבלבל אנשים; הוא חדר לתת-מודעות שלהם כחלק מהחיים היומיים, מוביל אותם להצטרף ללא התודעה שלהם, לצעד המר של דור זה. אדם, מכחיש כל מה שבא מאביי, גורם לחושך הנפשי שלו לפרוח בו, מוצא את מרכזו במה שהטעות, משתנה מהסימנים הזמנים, שהוכרו מראש וקיימים בזמן הזה יותר ממקום אחר.
האדם אדיש לסבל של אחרים, בשל האגויזם שלו שלא מאפשר לו לראות את אביי נוכח בכל אחד, כמיקדושים של רוח הקודש.
בני רוצה להיות מזוהה ונודע לכל אדם. המוסר של האדם אינו מגביל אלא מוביל אותו בקלות לקבל את הגילויים לא כסיפור, אלא כאמת כבר כתובה בבשורות. גילה זו חדשות לאדם כי הוא לא מכיר את בני ולא מקבל אותי כאם… אם האנושות תתמדד על כל אחד מפעולותיה, זה יהיה כמו שהיא נשארת לפני אזהרה. אף על פי שפועל זה של פני עצמי נחשב ליותר מיותר על ידי האדם, כי הרוחני הוחלף בדברי העולם -- דברים אלו יותר משיכה, אדם זורק את המוסר שלו ומשיך עם התגובה לעבור חטא ולעלות נגד בני.”
אז אמא שאלתי:
“בתי, חלקו עם אחיכם ואחיותכם שהאהבה האמיתית של בני הם אלה שנלחמים להיות כריסטוס לחלוטין, אלו הממשים את רצון האלוהות והרוצים לשקוע בעומק הנוכחות והכוח העליונים, פועלים ומעשים תמיד בקומוניה מלאה עם החכמה האינסופית.
אמרו להם שהסימנים של הרגע הזה לא מחכות…, כי אלה שמזדהה עם הרגע הנוכחי והחשוב לדרור זה, יהיו אלו שעליהם לקום בקולם, גם אם הם אינם נשמעים.
לפני המבט האינדיפרנט של האדם, הארץ מתקרקרת ממקום למקום, היא רועדת ותרעוד, והמערבלים קרובים ומתרגשים את מימיהם, הים יהיה מגפה לאנושות. בקשו מבני לתפול עבור דרום אמריקה: הרכסים הגדולים ירעו, צ'ילה תבכה, ארגנטינה תשאף ואקוודור ילמד.”
האם המשיכה לדבר איתי:
"בתי, ראה כיצד ליבי סובל עבור אלה שייכים לי! ללא הפסקה אני מחפשת מראות לבנו ולא מוצאת אותן... כך הרבה טוענים לאהבת בני! והם רק העתקים פחותה עם מגבלות גדולות, מנוהלים על ידי חוסר ידע מזוייף של האמת וההפרדה בין רחמי האל, סליחתו ושפוטו.
בני הוא אור אלוהי נותן עצמו לכל; חלקם מקבלים אותו וחלקם לא, אך הוא אינו מסתיר או מכהה לפני אף אחד. כך גדולה היא אהבתו שבאופן קבוע הוא מזהיר את כל ילדיו פעמים רבות כדי שיוכנו, אך האדם אוהב יותר את החושך מאשר אור האלוהי. עם מעשיו המזוינים בגאוותנות, נפל האדם מאוד עד שהוא לא מכיר אף עצמו. ברגעים המכריעים, יפחד האדם מחברו, התעלמות תהיה קבועה ויאמן יופתה פעמים רבות על ידי השטן. זעם האדם יהיה קבוע, ואלימות תשוב ותביא לרדיפה פתוחה. שאל אותם בתי, להתפלל עבור כנסיית בני: היא תחווה בלבול והיא תשקע בחילוקים.
מה אני מצפה מבני? רק שאנחנו יהיו מודעים בכל מעשה ומעשה, לנוכחות של בני בכל אחד מהם. אין מעשה ריק, אם המעשה נולד מתוך ההכרה; שם שוררת ההבדל בין אלה שעושים הרבה ולא מצליחים לבצע דבר ובין אלה שנראה שהם לא עושים כלום אך הם עושים הכל.
ההתודעה של רגע זה צריכה להוביל את ילדי ליישאר זקופים, ללא פחד להיות טובים יותר, ללא פחד להתמודד עם המציאות שלהם, ללא פחד לגלות את האש שהם נשאים בתוכם ולא מאפשרת להם להיות קונפורמיסטים. ילדי נכנסים לתוך הסוד, לא כדי שיגלה להם, אלא כדי להיות נוחים לתוכנית האלוהית. ברגע זה, התודעה לנפש היא כמו מזון שנותן לה הישרדות, לפני חוסר ההכרה של אלה שהניחו לשמים את הבהרת אהבתם להכריז על בואו השני של בני.
התבונן בתי -- האם מראה לי את השמש -- היא מפיצה חום אל הארץ, הרעש של הזוהר הזה יהיה מה שיגרום לים לעלות, כפי שלא נראתה מעולם. בקשי מאת ילדי להתפלל למען ארצות הברית, תסבול פעמים רבות. ספר להם על ייסוריי עבור האנשים החומרניים, שהכחישו את קריאות בית בני, בגלל הפחד מפני העמדה מול מציאות שבשבילם היא רק אוטופיה.
האנושות פוחדת לדעת צורך, האמונה גורשה מהאדם, בעוד שאני קורא לך להיות מודע לאותות שהם מתרחשים שוב ושוב בקול אחד של אזהרה לאמן. חלק את זה איתם בתי.”
האם הקדושה אומרת לי:
“ברוך מי שהסתמך בדברי בני ומודע שלקריסטוס אין דברים בלתי אפשריים. מי שניסה להיכנס לרצון האלוהי חייב לחלוק עם אחיו ואחותו את המזון הרוחני של החכמה דרך הדבר. הנה, אנוכי אם האנושות; באתי בברכה למי שמאמין כמו ילד, ולא מקים גבולות לבני, שהוא המאסטר והמלך לעולם ועולמים.”
ומעלה את ידה, אימנו הקדושה, מברכת וברכתה מתפשטת בכל הבריאה, היא מגיעה לכל אדם מכל עם וממדינה.”
תהילה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
אחים ואחותות:
החוסר התודעה לגדולה של המעשים המאוחדים ב- ולקראת קריסטוס, הובילה את האדם לאבד את הממד להיות בדמות ובתמונה של אלוהים.
אין שני ימים שחיים אותם זהה, נשמר בזכרון שהרגעים לפניינו, לכן אין לנו להפסיד אותם לעצור מול אלה שאינם מכירים מה בא. זה יהיה ההיסטוריה שתספר על הדמיות של הטוהרת הזו לדורות.
נודיע את המילה שקיבלנו לפני שיאוחר מדי. יש לנו הנדון ועוד להמשיך וללחום לטובת האנושות, נגד הסובלנות והחוסר בהכרה. אל נא נתעורר, כל אחד מאיתנו הוא שליח, אם לא, אתה לא קרא ויהיו מודעים לקריאה הזו מהאם
באותו רגע.
אמן.
לוז דה מריה