שבת, 23 במרץ 2013:
אמר ישוע: "עמי, בקריאה הראשונה אתם רואים ביחזקאל (פרק 37) כיצד ימיו האחרונים כאן כי כבר יש לך מדינה יהודית בשנת 1948 כאשר היהודים חזרו לארץ מולדתם. בבשורה, הסנהדרין התכנסה, והם היו פוחדים ממני בגלל נסים ואמרות שלי שהעמידו את העם אחראי עלי כעל נביא. זה הוא הסיבה שבאו להרוג אותי כי הייתי איום לרשותה שלהם. אז אמר הכהן הגדול שאף אחד גבר ימות למען האומה, מאשר כל האומה תומת בידי הרומאים. יש קצת אמת בדברים שלו כי באמת באתי על הארץ כגבר, כך שמוות הקרבן שלי יכול להביא יציאה לכל בני אדם. בכל התנ"ך, העם הובטח משיח, ונשמות המתים היו מחכים לשערי הגן עדין ייפתחו. אתה עומד לבלוע בשבוע הקדוש, שם מותי על הצלב יעלה בקום ביום ראשון של הפסחה. שמחו כי נשמות יכולות לעלות לגן עדין לאחר טהרתה."
ישו אמר: "עמי, אתם יודעים שלבה מאוד חמה (700-1250 מעלות צלזיוס), והיא בוערת הכל בדרכה. הסלע החם והמתלקח הזה הוא מה שהנפשות בגיהנום חייבות לסבול. הן גם סובלות עינויים מהשדים, ולוודאי לא יראו אותי או יחוו אהבה שוב. בנוסף לתיאוריהם הקודמים של גיהנום, צריך לציין שאין רק השדים נראה מושחתים, אלא כל הגופות הנפשיות בגיהנום נראות מושחתות גם הן. על הארץ יש הרבה גופים יפים, אבל כל הגופות הנפשיות בגיהנום קובעות מהירות את המראה המושחת עם כל הבוער. תיאור זה לא רק משתק אותי ואנשי הדעת שלי למנוע נפשות מלכת לגיהנום, אלא גם סיבה נוספת לחפש אהבה ויפיות בשמים במקום שנאה ומושחות בגיהנום. כאשר אתם רואים לבה זורמת מהרי געש, יש גם שדים הנפרשים ממנה כדי לנדוד על פני הארץ. זה הסבר לכך שהארץ הופכת יותר לרעה עם הזמן. יש רק שני בחירות אמיתיות, כי הנפשות שבגיהנום יגיעו לשמים בסופו של דבר. אתם או מאהבים אותי לשמים, או דוחים אותי לגיהנום. אל תתנו לחשקים עולמיים בדברים או בעונגות לעוות אתכם מלעבוד את אלהיכם האמיתי. אני רוצה שאתם תחבבו אותי ושכניכם, ותאפשרו לי להיות אדון חייכם. אם תאהבוני, תימנעו מחטאים ותרצו להודות באשמה כדי לטהר את חטאייכם עם סליחתי. אני מאהבת נפשות טהורות, ולכן הודיה תדירה היא חברך הטוב ביותר לשמור על קדשותכם.”