יום ראשון, 7 באפריל 2013

מִזְבַּח הָרַחֲמוֹת אֶל-יְהוֹשׁוּעַ מַשִּיחַ

(גַם-אֵם הַקְדושה וְקוֹדֶשׂ פָאוּסְטינָה נִרְאוּ אֲבָל לֹא נָתְנוּ מַשָּׁא הוּמָן)

הַמַּסָר מֵיְהוֹשׁוּעַ מַשִּיחַ

"בני וּבְנוֹת יְקָרוֹת, הַיוֹם בְּחַג רַחֲמַי אֶשְׁלָחוֹ לָכֶם בְּרָכוֹת שוֹנָה.

שָלוֹם, שָלוֹם, שָלוֹם לִבּוֹתֵיכֶם! אַל-יְהֵא כׇל דָבָר מְחַלֵק עַל-שָלוֹמְכֶם. נון אוֹטֶבִּ פוּרוֹ, אַל תִיראוּ, שֶהָיִיתִי עִמכֶם כׇל-יוֹם, עד סוֹף הָעוֹלוֹת, עד קֵץ הָעולם. אַל תִיראוּ, שֶהָיִיתִי עִמכֶם, יְדַעְתִּי צָרָיכֶם וְכׇל-מַחְסוֹרוֹתֵיכֶם לִפְנֵי שֶאֲפוֹק חֱקוֹתֵיכֶם, כָּבֵד הַקׇדוֹשׁ יוֹדֵעַ מַה-בּלִיבְכֶם וּמְחַזֵר לָכֶם אֶת-כׇל-הַבְּרוֹכוֹת וְהַחוֹנוֹת, כׇל הַצְרָךְ שֶאַתֶמְנוּ.

בוּאוּ אֵליי עתה שֶעִת-הָרַחֲמוֹת, וְכשֶאֱנוֹס לְתוּל הַמוּצָא לָכֶם, כּדי שׁאז אֵיכול מַטְהִיר אוֹתָךְ, לְהפוך אוֹתָךְ וְלַעֲשׂות אוֹתָךְ נוֹרָא בְּפָנָי. שֶאוֹמֵר אֱלוֹהַים לָכֶם: כּשִסוֹף עֲתוֹת רַחֲמַי וְעֻלַת מִשְׁפָטַי תָבוא, הָאֵלוֹהִים שֶאֵין לָם בּגד סוּר גּנוז טָהור של-קְדוֹשה וְתָמִים וְחַסְדִי אֲשׁר אָהבתִי, יָבוא לִמלכותו.

בא אלי בעוד זמנו של רחמי ואני שומר את דלת הרחמים פתוחה. אמרתי לבתי האהובה פאוסטינה קובאלקה שהקדמתי לפני בוא זמן המשפט לשלוח יום רחמים. כן, שלחתי יום רחמים לכל העולם כאשר נתתי לבנתי הקטנה פאוסטינה את תפילת הרחמים שמפריעה לצידו האש והזעם של משפטי נגד בני-האדם. נתתי לארץ זה יום הרחמים כשבקשתי לעשות הדמיון לפי דרך הופעתי לפני בתי הקטנה פאוסטינה, כאשר בקשתי להקים את חג הרחמים, תפילת התשעה לרחמים. כן, כאשר נתתי הכל זאת לארץ נתתי יום רחמים. האנושות דרסה על מתנתי, האנושות נשרקה ביד שגרמה לה, האנושות דקרה בלב שחשב בה עם אהבה כזו הרבה, סירבה את רחמי, סירבה את סליחתי, סירבה את אהבתי השואפת לחסד, ולכן יום זעמי, יום משפטי, יעמוד בקרוב. הוי לאלה שגמלו על קולי וקול אם הקודש שלי כאן במקום הופעותינו וכל המקומות של הופעותינו, הם יהיו כמו עצים בוערים באש שאינה תכבה לעולם. אם אינך רוצה להיות מן המספר של אלה האומלים בא אלי בעוד זמנו של רחמי. עתה התגלהתי לכלכם, לדרור הזה והרע זה כאן במקום הופעותינו ולא נשאר לב ללא קרני רחמי אם תקראו לי עם ביטחון ובתשוקה אמיתית לשנות את חייכם, תשובה וחזרה אלי. אם תפתחו לפחות סדק בלבבכם יכנסו בו קרניו, ישנו לחלוטין את חייך וישנה אותך לזה שאני רוצה, השתקפות מושלמת של גן-עדן שבו אגור באיתכם, אשכן בנפשיכם, איחוד עםכם לעולם ועולמי ואנכי אחיה בלב אחד של אהבה לכל הנצח.

דור זה החילולי בוזה אותי, מרד בי, העולם מכוסה בחושך עבה, חושך של אפיקורסות, רשע, חטא, אלימות ואויביות אמיתית כלפי וכל מה שמייצג. לא אף כנסייתי, שהייתה צריכה להיות שמש זוהרת, נותנת עוד אורי, היא נכבשה על ידי החושך של השטן, עשן השטן חדר לתוכה, העמיק את האור שלה, הפחית את יופיה, גנב את אוצר החסד שהיא מכילה, ולכן כעת הרועים שזיהמו את הצאן עם הטעויות שהם לימדו במשך שנים רבות יקראו אל פני ויחשבו על כל הצאן שנהרגו מהרעל של טעותות היוצאות מפיהם.

באי לי, שוב אלי, צאנצען קטנה זו מואשת ומסוכנת מכך הרבה רעים וסכנות בזמן זה הנלהב בו אתה חי. באי לי כי הדלת של גדר ליבי הקדוש פתוחה, באי לי כי אקבל אותכם כולם לגדרי ולא אשלח אתכם החוצה. גם אם אתם חולים, מוכתמים ואף נקרעים מפצעי החטא שפתחו בך, אין זה משנה. באי לי, כי כאן בגדר ליבי הקדוש יש לי תרופה מרפאת כדי לרפא כל אחד מכם וליתן לכם מחדש את הכוח, החיים, התנופת שתצריכו להיות מאושרים.

בוא אלי, כי יש לי את המגרש הקדוש שאתה צורך כדי לצא ממחלתך ומאפיסתך. בוא אלי שבלבי כל האוצרות וכל הטובים שאתה צרך להיות עשיר אמיתית בחסדי, באהבתי, בקדשתי ושלומי. שב אלי בזמן הרחמים ואילו עוד מאפשר לי למצא אותך. כאן במקום הקדוש הזה שנבחר על ידי לבבותינו הקודשים ובו אני חי יומם ולילה, הנשמה שמחפשת אותי בבחינה ובאמת בוכה על עונשה ועל חטאייה לפני, תמצא אותי טוב לב, רחום, רך, כמו שאין אב לא יכול להיות. כן, אתה תמצא אותי אוהב יותר ממנה מאם האוהבת ביותר ואת הנשמה החוטאת אני אשמור בה בעומק לבי הקדוש ושם אגן אותה, אאשקיה, אטפל בה ויעשה לה נפלאות.

עמק רחמי כך גדול עד שאף אם חיית אלפיים חיים לא תודעת כמה עמוק עמק טובתי, של רחמי הוא. השמים, שמך, יהיה לדעת את רחמי לעולם ועד, לשתות ממנו כמו מאין מקור שלא יגמר, לטבול בו, להשתקע בו, להטביע אותו לכל העדות, ללא הגעה לסוף של רחמי, ולא תוכל לשתות כל המים מהמקור של רחמי.

התאמצו ילדי, להגיע לחיים גבוהים ויפים כאלו שאני מכינים לכם, כי אומר לכם: רק אלה שמתאמצים, רק האלים, רק אלה שהלחמו את הקרב הטוב באמת הגיעו אלי בשמים וייטבלו במעיין הנפלא של רחמיי האינסופי. לפיכך, נשאו את הצלב שלכם בעליזות, סבלו הכל מאהבתי, תפללו, אהבו, עבדו למען ניצחון לבבות הקדושים שלנו על ידי הביאת הודעותינו לדעת כל אדם, הוכרו רחמיי האלוהיים, הוכרו את התפילה של רחמיי, כי אומר לכם: אלה שמגלים תפילתי הזאת, מתפללים בה ואוהבים אותה בכל מקום, יזהרו בשמים לצד בתי הקטנה פאוסטינה קובאלסקה, עם אור חזק יותר מאור של שבעת השמשות יחדיו, ואשר אומר לכם שהם יהיו נקראים והוכרו כבני רחמיי, בני אהבתי, כאמיתיים בני אלוהים.

אני אוהב אותך מאוד! ואיני מתעייף מלהכניס אותך אל לבי כל יום, הן על ידי הסבלות בחייך או על ידי נתינת אותות רצופים שאני קרוב אליכם, אותות אלה רבים עד כדי כך שאתה קיבלת כאן בשבוע הקדוש הם הראיה המלאה והחלטית ביותר כמה אנחנו אוהבים אותך וכמה אנחנו אוהבים את עבדינו האהוב מרקוס שהעביר בדברו, במאמציו, בעבודתו ובדוגמתו את הופעתי לאתי בתי פאוסטינה, כמו גם תפילת החסד הידועה ואהבה על ידי כלכם ועל ידי אלפי ואלפים של נפשות אחרות ברחבי העולם. כן, באותו בני האהוב, בעבדי האהוב אנחנו משקפים את אורינו המיסטי, שיהיה יותר ויותר אינטנסיבי ככל שהחושך יסתובב על כל דברים.

כאן, שם אני מאפשר לעצמי להימצא, תנגע לי, נגיעה שלך, לבבך החוסד והלב הקודש שלי ישמיעו ברכות אינסופיות לאלה שבאלטרואיזם ואהבה עונים לנו כן. אני אוהב אותך מאוד! ועם אם, עם יוסף, עם אבינו המגן ועם כל קדושים אנחנו משגיחים עליך תמיד. אני חוזר אליכם: 'Non avete paura'. לא תיראו מכל דבר, כי אני עמך ואנחנו שמחים שהזמן של ההמתנה נגמר, הלילה כבר נכנע לאור השחר שאומר עליך, שחר היום החדש, הזמן החדש של חסדי ורחמי.

שמחו, לשחרור עבדי שהם רודפים, מבוזים ונושאים צלבים עמוקים בזמננו הגדול של משבר, לשחרורם של עבדי אלה שסובלים בשמי, כי הם מגנים עלי, כי הם מגינים את האמונה הקתולית הקדושה, כי הם מגינים על אם, מגן אבינו יוסף, קדושים ואוצרות האמונה הקתולית הקדושה, עבדי אלה ישוחררו בקרוב וינשאו באוויר, יהיו מוכתרים בידי ועם מלכי אנגלי הם יעודדו לעולם ולעולמי עולמים את השירה של חסדי ואהבתי האינסופיים והאלמוניים.

לכל אחד בזמן הזה, אני ברכתי באהבה, מפראי-לה-מוניאל, קרקוב ויאקריאי. שלום ילדי, נדיבי לי, אני נתן לך את השלום שלי. שלום מרקוס, האומץ ביותר מבין ילדי".

(מרקוס:) "כן, ישו הנאהב עליי, חיי החיים, נשמתי הנשמה, לב לי הלב. (הפסקה) תודה רבה אמא הקדושה, אני עושה זאת בדיוק. (הפסקה)

האם אתה אף אחד חיבבת חלק זה שנעשה? אני אשים כל לבי כרגיל. כן גברת. (הפסקה)

תודה רבה פאוסטינה, אני ממשיך לשיר שלך, כן. עד הרגע Lord, עד הרגע אם Heavenly Mother".