יום שלישי, 8 במרץ 2011

חגיגות ה-81 של הופעות האם הדמעות וישוע מנייטדו בשדות לראית אמליה אגיר

הודעה מאמאת הדמעות וממנויה אגיר

הודעה מאמאת הדמעות

"-ילדי היקרים! היום, כאשר אתם חוגגים 81 שנים של ההתגלמותי אל בתי הקטנה אמליה אגיר, שאיתה הביאתי היום לברך אותכם וללמד אתכם דרך האהבה האמיתית, ביום שהנחלתי לו את כתר דמעותי והגליתי לו במפורש שרציתי להיות ידועה כהגבירה של הדמעות, אני מזמינה אותכם היום ליבש את דמעותי עם מטפחת האהבה שלכם, ואני מזמינה אתכם כל אחד מהכם להיות יונים האהבה של לב טהרתי.

היוו יוני אהבת לב טהרתי, כפי שישון הם וכפי שהניח לי בני ישוע בגוספל להיות: פשוטים כמו היסונים, כלומר ללא חוכמה, ללא רעלה, ללא שנאה, ללא חשכה פנימית שתלכלך את תמימות לבבכם. אני רוצה שתהיו יוני טהרות, כלומר נשמות שאינן ידועות דבר על העולם הזה הנופל והמזהם, ואני רוצה שתהיוו יונים טהורים שלא ידעו דבר על העולם הזה המושחת ומזהמ, כך שתהאו אלה היסוני הטהרים, הנשמות שהן מחפשות יותר את הדברים השמימיים, המחפשים יותר מה שאין מעלה, מה שמהאדון ומשאירים לאורבים מה שייך לאורבים, משאירים למי שרוצה בעולם מה שייך לעולם.

היו תורים קטנים של אהבה מושלמת אלי, עושה את חייכם יותר ויותר מזמור אהבה ללב הטהרתי, סריג שיבש דמעותי, עשה את חייכים קרב רצוף עםי להגיע לרחמי האדון עבור נפשות רבות אבודות ובאותה העת להיות תורים קטנים, מהמקור שלהם אני יכול לשתול זרעי, זהו הודעותי ותהילים קטנים יוצאים לעולם מפיצים את כל הזרעים כך שגפן, גן האדון, יכולה לגדול. ככה רוצה שאתי תורים הטהריים שתפרשו בעולם את זרעי הודעותי כדי שיוכל לראות בסוף הגפן גדלה, הגן הפורח שהרציתי לגדל ולהעניק כאוצר הכבוד הגדול ביותר לאדוני.

בסופו של דבר אני מזמין אתכם להיות ערים, ערים קודש לי, ערים קדש לאלוהים. אתם ערי האדון מהרגע שהפכתם ילדי אלוהים, מהרגע שהאדון נתן לכם חיים ונפשך האדון ואני רוצים לגור שם כשני מלכים השוכנים בעיר מלכותית ומשלטים שם, מושלים ורואים את פקודותיו ותאוותיו מתבצעות במהירות, לטובה של כל, לשלום של כל, לבניין הגדול וההדר של העיר עצמה וממלכתה גם כן ולהעלאת האמת והחכמה הנצחית השולטת ומושלת בה.

היו לי ערים קדושות ולַֽאָדוֹן וְגָרְשׁוּ מִעֵיר נַפְשְׁכֶם אֶת כּל אַהבת הָעוֹלָם, אֶת כּל קֶשֶׁר לַבְּרִיּוֹת, אֵת כּל תַּאֲוָה בְּלוֹא מִדָּה לְכָבוֹד הָרוּק, לְכָבוֹד שָׁוְאוֹת, לַחֵיל הָרֻק וְלַעֲשׂוּיָא הָפּוֹסְקוֹת הַזֶּה בָּעוֹלָם. שֶׁבְּלוֹבְכֶם תִּהְיוּ אֵין עושר זול, אֵין אהבה זולה, אֵין אוֹר וַיּופי זולים כָּל שֶׁהוּא יופיה של חן, יופייה של אהבה, יופייה של תפילה, יופייה של תשובה, קדושה, מידות טובות. תִּמְלאוּ בַתֵּי עִירְכֶם, זה הָיוּ כּל פִּנּוֹת וּפִינּוֹת נַפְשְׁכֶם מְלוֹא אֲבָנֵי יקרה: סַפִּיר, רוּבִין, ירקן, טופז, תורמלין, זהב, כסף וּנחושׁת, של המידות הַכְּלוּם שונות, מָצוּיֵים, יפיים וְגָבוֹהִים, גּדּלים בְּידֶיכֶם יום יוֹם, בְּתשובה, בַּתפילה, בַּהגות, בְּעיסוק במידות טובות וּבָרֵאשׁית כּל שֶׁהוראתי לָכֶם בְּגילוּיוֹתי פּוֹה בְּיעקר.

אַתֶּם ערי קדושות לי וְרוצה אני לשׁכן בעיר נפשכם כְּמָלכתּי הַבְּטוּחָה לבבכם. וזאת תִּהְיוּ אמת רק בְּעת שֶׁגּרשו מֵעיר נַפְשְׁכֶם אויבי, צרה לי, שֶׁאָנוּ הוּא אַתֶּם עצמכם, 'אני' שלכם, האהבה הבלוייה בעצמך, הקשר לרצוניכם, לדרך חשיבתכם ולחשיבות. בְּעת שֶׁהוֹרַדְתֶּם מִלוֹבְכֶם אֵת כָּל זֶרַע הַמּרד עליי וְעַל ה' וְאֲשֶׁר נוֹגְעוֹ לָכֶם; בְּעת שֶׁכּבּשתֶּם אֵת טבעכם האדם השחור והרעה, וַהֲקדּשׂתוֹ מַמְלכתי, לאהבתי. אָנִי אוֹמֶר לָכֶם שֶׁאָז אֱמוּן אֵימָתַי בְּעיר נַפְשְׁכֶם כּוֹל הַדָּבָר. וְאוֹמֶר לָכֶם שֶׁאז תִּהְיוּ אֵין לילה בְּעיר נַפְשְׁכֶם, כִּי יוֹם מָואר וְלֹא יִגְמֹר שָׂמוֹחַ תִּהְיוּ. שֶׁאָנִי אֲשֶׁר הוּא אוֹר, נֵר וַשֶּׁמשׁ מָאוֹרוֹת עיר נַפְשְׁכֶם.

אוי, ערי! עריכם (נפשותי) שאתן בחרבה, בחורבות, בגלל החטאים שהרבתם, בעולם שאהבתם וחקרתם כה נלהבות! אוי, ערים שלי, שכעת הפכתם לקנים של נחשים ואקרבים, של פגמים ופשעים ללא ספירה נגד אהבת אלוהים! קורא לכולכם, אוי, ערי, שיאפשרו לי לבנות אתכן מחדש, לשפר אתכן, לחזק את חומותיכן שנית כדי לעשות אותם בלתי נשברים, בלתי מושמדים כך שאויבי, זה: אתם עצמכם, האני השחור שלכם, העולם והשטן לא יוכלו עוד להפוך אתכן לרעידות נחשים וחטים, פגמים ורעות, אלא שאז אפנה אותך לקן אמיתי של יונים טהורות, תמימות ונקיות, שייקחו זרעי לחרבות אחרות כדי לבנותם מחדש ולהעלותם שנית.

אני, גברת השריפות, שבליבי היום נוח מאוד לראות שכאן באפאריציות שלי בז'קרי ההודעות שאיתרתי לבנתי הקטנה עמליה איגרה לפני שמונים שנה בסופו של דבר מושמעים, ידועים, מאוהבים, מתורגלים, נדרשים ומנסחים. כאן שם לבסוף מדליוני המילים שלי היה חותנו ונעשה כך וכך כפי שציויתי ללא הוספת או הסרת כלום ואף פה הוא נחשף עם אהבה ורגשות גדולים, כאן לא בוכה לי לב מאבל אלא משמחה, מנחם ומאהב לראות שכרצי מומש בכל רצונותיה הקטנים ביותר, בפרטים והפרטיות של בני הידוע: מרקוס תאודורוס ואת בני האחרים שמשרת אותי איתו, מאהבת אותי ומניח את חייהם. גם עבורכם ילדי, שאני מדבר אליכם עכשיו, שהאוהבים אותי, שעוזרים לי, שנלחמים איתי בתוך חברה אתאיסטית, אויבת של האל כבר הפכה פגנית, לעשות את קרני אורי לזרוח ולהפריך את החושך של משפחות, לאומים ועמים. עבורכם אנחם, עבורכם אנו מוגדלים, ואליכם ממעיין עיניים רק דמעות שמחה נופלות.

לאת כל אחד מהכול היום, עם בנתי הקטנה עמליה איגרה, אנחנו מברכים ונותנים שלומךי, השלום של האדון, שלומנו!"

הודעה מאחות עמליה איגרה

"-אחי היקרים! אנכי, עמליה, עמליה איגרה, רואה את גברת השריפות של קמפינס, מברכת אותכם ומאושרת לכולם עכשיו.

היה מקלט גברת הדמעות, הוי בית מגורים לגברת הדמעות, הוו מנוחת גברת הדמעות כפי שאני עצמי הייתה.

היה מקלט גבירת הדמעות, קבל יותר ויותר את כל ההודעות שנתנה לי בקמפינאס לפני 80 שנה ושעדיין נותנת לך פה בז'קאראי ובמקומות רבים בעולם עד היום, כך שתוכל באמת למצוא בה, בנפשך, עיר קדושה שם תוכלו לעצור, למצוא מקלט שבו תוכל לגור ולהניח את נפשה.

היה מושבה זו, מקלט זה של גבירת הדמעות, דרך חיים של תפילה אינטנסיבית, קומוניון איתה, מאפשר לה להחליף את לבך החוטא בליבה שלה, כלומר, להשמיד את לבך בכל יום, בכל רגע ואז היא יכולה לשים את לבה הבלתי נדמה במקום שלך, על ידי מילוי מושלם לרצונה ועל ידי כניעה מושלמת לנפשך, לרצונך, על ידי הכנעה מושלמת לרצונך לרצונה. כך יתקלקל ליבו הבלתי נדמה של מריה במקום שלך, והוא יהיה זה שיאהב את האדון עבורך, הוא יהיה זה שישרת את האדון ביך, הוא יהיה זה שיכבד את האדון ביך, הוא יהיה זה שעושה הנפלאות הגדולות ביותר של האדון למען יושיע העולם ביך. ואתה לא תחי עוד בעצמך, אלא תחי במריה, וחיים במרים הבלתי נדה תיחיו בכריסטוס, כי היא חיימה תמיד בכריסטוס וכריסטוס חי תמיד בה. וכה, כלנו, נעשה אחד באהבה.

היִּ הַמָּקוֹם שֶׁל גְּבִירַת הַדִּמְעָה, מִתְפַּלֵּל וּמַפְרִיחַ אֶת כֹּתוֹר, שְׁלוֹשִׂית הַדִּמְעָה, כַּאֲשֶׁר יוּכַל לְכָל נְפָשׁוֹת, מַפְרִיחַ אֶת חֵק הַגְּבִירָה שֶׁל דִּמְעָה לְכָל כַּאֲשֶׁר תוּכַל, כִּי בְּזֶה הַחֵק יִפְדּוּ רַבִּים מִידֵּי שָׂטָן, וְרַבִּים חֹטְאִים יִתְשׁוּבוּ, וְרַבִּים צְרוּרִים וְדַכְאוֹת יֶחָזְקוּ בַּקְּוָה, וְרַבִּים חֹטְאִים שֶׁאָבוּדוּ אֵת חֲסֵד ה' וְאֱמוּנָתוֹ יִמְצאוּם עוֹד, וְיַהֲרוּ בַּאֲדֹנָי וְלֹא יִבָּזְרוּ מֵעִמוֹ לְעוֹלָמֶיה.

היִּ הַמָּקוֹם שֶׁל גְּבִירַת הַדִּמְעָה, מַכֵּר אֶת הַהֲדוֹתוֹת שֶׁל אֱלוֹהָ שָׂם מַרקוֹס, אָחִי הַקְרוֹב לִבִּי, כְּברָאוֹת וְנָתוֹן לָךְ, מַכֵּר אוֹתָם הַהֲדוֹתוֹת שֶׁיֻדְעוּ, יִאֱהָבוּ, יִשְׁמְרוּ וְיִנְצוֹר אוֹתָם כָּל הַכֵּן לְבִיאוֹת מַמְלַכת שָׂטָן, חֶטְא, עוֹלָם וְאוֹיְבוֹת ה' בְּזֶה הַכֵּחַ, זְכוּתוֹת, תִּפְאֲרוֹת וְאוֹר דִּמְעָה מְבוֹרכָה שֶׁל מרים גְּבִירַת הַדִּמְעָה!

אַךְ, היִּ הַמָּקוֹם שֶׁל גְּבִירַת הַדִּמְעָה, וְהָיוּ כְּמוֹ אֲשֶׁר הָיתִי: קורבן חַי לַאֲדוֹן וּלְגְבִירַת הַדִּמְעָה, סוֹפֵר כָּל אֲשֶׁר יַנְחִיל עָלַי וּמוֹסֵר לְתוֹשִׁיעַת חֳטָאִים, מוֹכֵחַ דִּמְעָה הַגְבִירָה בְּתְפִלָּה, בְּמַעֲשֶׂה וּבְאַהבה כָּל יוֹם וּמוֹצֵא לִהְיוֹת נֶאֱמָן עַד אֵין קֵץ לְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, הָאָדָם וְהַשָּׂטָן כִּי יוֹכַח אֵין קֵץ לְחוֹקֶיךָ שֶׁתִּהְיוּ חַיַּים מִמֶנִּי וְאָז בְּעֻז הַדִּמְעָה הַבְּרוּכָה שֶׁל אֵם ה' יוֹמוֹ יוֹמוֹ נִפְתַח דֶרֶךְ לְשׁוּבוֹ של ה', וּלְשׁוּבָה שֶׁל אֵם ה' גְּבִירַת הַדִּמְעָה שֶׁתָּשׁוּב לָךְ בְּאַהבה, עִם אַהבה וּלְמאַן דְּרָכֵיה.

אהבה היא הכל! חיי היו אהבה טהורה. לא נהגתי בסירוב לכל מה שבקש ממני האדון והגבירה של הדמעות. כל חיי היו להב אחד, חיים ואינטנסיביים של אהבה! אם חייכם דומים לכאלה עבור האדון ומריה הקדושה ביותר, אז גם דרךכם ימשוך האדון נשמות רבות אליו ויוביל אותן חזרה לנתיב החיים הנצחי!

אני עם כלכם בכל ימי חייכם ואיני עוזב אתכם. ההפגשות שאנוכי ביצע כאן במקום זה בשנים הקודמות הן הראיה לאהבה הגדולה שמקדיש לכולם ולקיצוני רצון לעזור לכם להגיע לגן עדן, שם יום אחד אחבק כל אחד ואחד מככם ובשבילכם אשיר לנצח את השירים של דמעות האם הקדושה של אלוהים.

לכלכם, ברגע הזה עם אהבה מברכתי אותך בהגברת של הדמעות, מפאטימה, מנאז'ו, מקמפינאס ומיאקאראיי. שלום!"