יום שישי, 1 בינואר 2010
הסניקל הראשון של 2010
(חג המולד הקדוש של מרים אם האל)
הודעה מאמה השמים
"-ילדיי האהובים, בהמשגת הראשונה שאני נותנת לכם בשנה הזו אני מזמינה אתכם שוב להחזיר לאהבה בלבביכם.
אני, אם האל, היחידה שהשתתפה עם אלוהים באותו בן. אני, היוצרת היחידה שנשאה בתוכה תשעה חודשים את אלוהים עצמו, שנתנה לו דמה ומתכונתה, שאמרה אותו בחלביה. אני, היוצרת היחידה שקיבלה זה הזכות מזמנת אתכם לאהבה 'אמיתית'. באהובה תוכלו להכיר את אלוהים, לתאהבו, לענות על רצונו, למלא את חוק האהבה שלו. באהובתך תוכלן ליתן לאלוהים מה שהוא מצפה ממך ביותר: אהבה בניונית, אהבה מוחלטת, אהבה מלאה. יהיה אהבתכם בוטחת, ללא ספק, ללא היסוס, טהרה, חופשית מכל כוונה אחרת מלבד לשמח את האדון אביכם, לתן לו שמחה, לעשות אותו מרוצה.
יהי אהבתכם קודש, כלומר, יהיו הכוונות לכבוד אלוהים כבוראך, לאהבו כאביך ולשרתו כאדונך תמיד בתוך לבך!
יהי אהבתכם סופרת, שלא תסרב דבר מהאדון, ולא תתנגד לרצונו, ותיתן לו הכל, כי האדון לא מצפה ממך פחות מ'כל'. נתנו את עצמכם לחלוטין לאהובת האדון ואז תראו איך כוח אהבת האלוהים שלו ייצור באתכם: מעשים של חן, יופי וקודש.
תפלל! רק דרך התפילה תוכל להרגיש את אהבת אלוהים, לדעת אותו, לרכוש אותו, לאהוב אותו ולגרום לו לגדול בך. ככל שהנשמה מתפללת יותר, כך ייתן לה האלוהים יותר מאהבתו. ככל שנפשו פחות תופלל, כך תחוסר אהבת אלוהים, וכך תקבל אתו פחות, תשמור אותו פחות, ותתאים לו פחות ותרבה בו פירותיו. ככל שהנשמה מתפללת יותר, היא קרובה יותר לאלוהים ואלוהים לה, ככל שנפשו פחות תופלל, כך תחלק ממנו והוא ממנה. לכן ילדיי, התפללו כמו שלא לפני כן, כי רק דרך התפילה תוכלו להיות קרובים לַאדון, חבריו האמיתיים וילדים אמת שלו, וכך בלבד תוכל לדעת מה הוא רוצה מאתכם.
אני עמך, לעזור לך להתפלל טוב עם לב ואהבה ולמלא את רצונו הקדוש.
המשיכו בכל התפילות שאתי נתתי לכם ולתפלל כאן, דרך תפילות אלה בשנה זו אני עושה בך ניפלאות!
לקולכם, באהבה אנחנו מברכים אתכם סבורה.""-מרקוס, יקר לי, בוא אלי ואנכי ממליא אותך עוד יותר בחסדי אהבתי, כי אני זה שרוצה לתת לך הרבה מאוד! אתה כלי הבחירה שלי ובעבור כך רוצה למלא אותך בחסדיו עד שתשפע לגמרי.
כמו שאני חיפשתי בכלי נשמתכם, אני מחפשת כלים שאליהם אוכל לשפוך את אהבתי עד שתשפע לחלוטין. אני מחפשת כלים ריקים, לא תופסים, אליהם אוכל לשפוך חסדי האהבה, ההשתנות, הקדושה, אך אינני מוצא אותם. כל הכלים שאני מוצא מלאים עד הגג בעצמות עולמיות, באהבות ארצי, בהסכמים ריקים לבריאות שמנעים ממני לעשות דבר בשום כלי, בנפש. גם הנפשות שהן מתפללות אלי ובוקשים אותי להוריד עליהם, אני מוצא אותם מלאים באהבת ארץ זו, אשר חוסמת את פעולתי בהם. הם רוצים שאנכי אשתף עם האהבות והעצמות העריציות שמקפצות בנפשותיהן, וזה לא יכול להיות. אהבתי, אם גם מתוקה ויפה, דורשת ויתורים מכל מה שהוא נגדו, כי הטהור לא יכול להימשך עם השאון. עד שתירוקן לחלוטין, עד שיירוקנו לחלוטין מאף חיבה לעולם והנבראים, אינני יכול לשפוך טיפה אחת מאהבתי בהם, ואם ללא אהב�תי יהיו כלי יבשים, צנצנות שבורות, נבלים עייפים וזקנים.
כמה נפשות היו מלאות בחסדי, עד שיהפכו לשפע בכל העולם, ואולם הן היו כלי יבשים שבהם לא נמצא טיפה אחת של מי שתשק את צמאוני באהבתי. כמה אהבתי להעניק להן מאהבתי אם היו עושות מעשה ריקון מלא, ויתור על עצמן ועל העולם, רצונן והנהגתם העצמית שלהם. כמה אשק את צמאונן לא רק באהבתי, אלא גם את צמאו של רבים נפשות שמתהלכות בחושך של התמימות חיפשים האהובה האמיתית שאני בלבד, אני יש לי ואני יכול לתת.
נפשות אלה יכלו ליתן מי אהבתי, אך מכליהם יצא רק חול יבש, וכך הן התיבשו עצמן וכל הנפשות שיכולות היו לשקוע בי, בשוקעי באהבתי. לכן רוצה כלי ריקים שאינם מונעים את פעולי ואת השופעתי בהם מכל סוג! רוצה כלים לחלוטין מרוקנים, כך אוכל לשרוף אותם מאהבתי בשפעת גדולה יותר מזו של המבול האוניברסלי, כך שזמן זה יטבע כל העולם, לא במים המוות אלא במימי החיים, חיים נצחיים. שם שאני בא מימי תשתקע כל חי, ישתפר ויתושיע, ואפילו מה שכבר נראה אבוד ומות יהיה מחודש!
היו אתם הראשונים לחוות חסד גדול זה, מאפשרים לי לפעול במלואו באתכם, משכים ושרפים כל סוג של אהבת עצמי באתכם, מבקשים ממךם ויתורים בלי תנאי, נתינה בלי תנאי ותמימות מלאה למה שאני רוצה מאתכם. האם יכול הכלי לומר לאדם המניפל אותו אל תשיג אותי... או אחרת, אל תחפש אותי במים? לא! כמו שהכלי אינו יכול להתנגד לפעולתו של מי שמניפהו, כך הנפש שאהבתי באמת אינה יכולה להתנגד לי כלל, ללא פגיעה חמורה באהב�תי וחטא נגד ההעדפה שבהן בחרתי ואספתי אותם לישועתי. לאן תובילני... כי כניעותכם אלי היא תמיד מלאה ומאושר!
אהבה היא אמונה, הכל מאמין, הכל מקווה!
היווּ כלי טהרים ונכונים שאשתדל אליהם ואעלה אותכם בעצמי כך שתנפשותיכם לא תירגשו עוד צמאון לכל אהבה אחרת, ושמחה תהיה פרסך היומית.
בזמן שאמצא את הכלים המושלמים שאשתדל אליהם מלאים ריקנות מאצמי ועולם, השפע האוניברסלי של אהבתי יקרב לסיום בעולם הזה, אז אשלח משם את פנטקוסט השני מהכלים שאשפוך בהם עצמי, ואז אשפך על כל בריה זרם עוצמתי של אהבה, אף שאף המדברות תהפכו לנהרות חיים ולגנים פריים שבהם יגדל כל פרי קדש ותענגיני את עיניו.
באו ילדי! חברים שלי! והניחו לי לבבכם, נפשותיכם, ואני אשנה אותכם לאוצרות אמיתיים של חסדי, של אהבתי ושל חיים שמימיים, ואנחנו מבטיחים לכם: תודעו לעולם יותר בידוד וצמאון.
ואל תשכחו מעולם, זה אנוכי שאהבתי אתכם ראשונים. הייתי קודם לכן ואני היהתי מלא אושר בתוך עצמי, לא צרכתי אתכם, קראתי אותכם לקיום ממעטה כדי לדעת ולהתאהב בי. ובאהבתי תהיו שותפים באושרי האינסופי לנצח. זה החטא, אהבה גדולה יותר לעצמכם מאשר לי, שהרעיל את המלאכה השלמה שעשיתי וגרעה ממך כל השמחה והמזל שאני קראתי לכם אליהם.
אהבה רק מבקשת אהבה! אהבה רק מחפשת אהבה! אהבה תימצא רק באהבה ובעבור אהבה!
שלום ילדי! שלום מרקוס, ברוך שלי".