יום חמישי, 11 ביוני 2009
חג הגוף והדם של ישו - הודעה מאדוננו ישוע המשיח
יילדי האהובים שלי! לב הקודש מברכך היום בחג זה של גוּפוֹ הַקָדוֹשׁ!
לבי מודה לך על תפילות האהבה, ההערכה, השבח והתיקון שאתם עושים לי כאן היום, בכפל הקדושה הזה, במקום הנבחר והמפורסם של לבוֹ הַקָדוֹשׁ.
ואף על פי כן, לבי נוח מאוד! מנחמים רבים מהחטאים שבהם הוא מופגע יום יום. מנחם מאבדון שבו עוזבים אותי היום ילדי רבים שלי. מנחם מבגידותיהם של רבים משרתים, השליחים והמנהיגים שלי; שהבוגדים בי בדומה ליהודה שנבגד לי בארוחת הערב האחרונה, בדווקא הרגע שבו נתתי את סקרמנט האהבה לעולם, אחד שכבר הונח ידו על השולחן איתי ואכל מאצלי, כבר ביצע להסגיר אותי לידיים של אויבי!
כמה היום בוגדים בי בדרך דומה, נטושים את רכוסי, אוצרותי וכל מה שהשארתי בעולם לשוד ולהרס על ידי רגליהם של אויבי.
כמה צולבים אותי מחדש, דרך חייהם שאינם אלא הכחשה אמיתית ומשונה לאהובתי וכל מה שליימדתי!
זה הסיבה שבגללה לבי זקוק באמת לניחום, כי צערו, בידודו כמוארש כמו זה שסבלתי בגן הזיתים! נוחם יהיה לבי עבורכם ילדי! תפיקו נא את ההוראות של אימי הקדושה ותהיו ילדים קטנים שלה אשר היא מזינה אותם, יוצרת אותם, חונכת אותים ומגדילה אותם כל יום במקלט בטוח של לב האימה שלה הטהר! אתם שצומחים כפרחים הדביקים ביותר בגן אימי ומייצרים הכל אשר היא אומרת, שתפלו ותעשו את התכונות הנוצריות גם כאשר הקרבה הכי אינטנסיבית והכאבת דרושה ממך! אתם פרחי אלה שבאים להחליף את הקוצים שהם דוקרים בלבי היום ומגבירים אותו לדממה.
אתם גבעולי הוורדים שאימי מגדלת כל יום בגן הבטוח של לבה ושהיא מגדילה אותם יותר: בתכונות, באהבת אלוהים, בצדקה אמיתית, בקונפורמיות לרצון הקודש של האדון ובהתאמה מושלמת לתאוותיו. אתם גבעולי הוורדים המריחים שבאים להחליף את כתר הקוצים אשר אויבי השמים רכשו ומשתנים על ראשי: בגלל חטאותיהם, בשנאתם, בהתנגדותם לי. וכך תעבירו לי שמחה עצומה, סיפוק עצום ושביעות רצון, לראות שהגן של אימי שמיים צומחים ומתפתחים פרחי אהבה אמיתית, אמונה, כנות ואישור חסרי תנאי: לאהוב אותי, לנחות לי, לשבחני ולעבוד אותי!
אתה פרחים אלה שמכשפים את עיניי ומשתילים דמעות דמי שלי בדמעי אמת של שמחה! לכן עליך להמשיך להיות. עליך להמשיך להיות לשם השמחה האמיתית של לבי. וכך תצור סביבי את החתיכה המושלמת ביותר של אהבה, רחמים ואהבת אמת ויצרנית שאשפיק לקבל מכולם!
כל יום יותר ויותר ניסו להתאים את רצונכם לרצון לב הקודש שלי; לוותר על עצמכם ומה שאתם רוצים ביותר, קשריכם; אחרת אני לעולם לא אהיה מאוחד עםכם ואיני יכול להקים ב вас: בית מנוחתי, גן המנוחות שלי וארמון האהבה שלי!
רק כאשר לבבותיכם שייכים לי, ללא כל צל של התנגדות או יריבים, ימלוך לב הקודש שלי באמת בכם ויקח על עצמו את כול חייכם, משנה אותם כבר, לטעם גן עדן על הארץ לשילוב מושלם של נשמותיכם איתי.
מה שלב הקודש שלי מחפש הוא אהבה. אהבה מושלמת. אך אין הוא מוצא אותה בנפש אחת. כמו שאמרתי לאשה השומרונית ":- תן לי לשתות!" כך אני אומרת לך היום: תנו לי לשתות! תנו לי לשתות בבאר של אהבתכם. תנו לי לשתות במעיין של אהבתכם הטהורה, הישרה והנאמנית! תנו לי לשתות בבאר לבביכם מלאים במעשים אמיתיים של אהבה, שממנה אני מבחן את אמונתך, את אהבתך ואת צייתנכם לקולי!
אל תשקע באדמה ללא מים, כי אני אומר לך: - הנשמה שמקור המים שלה יבש ומצאתי אותה כך כשחזרתי, נשמת זו, אומרים לך, אשליך ממני והיא שעזבת אותי בעצב צמא. תהיה מאהבתה בחייה כאן על הארץ, הנשמה הזו תידון לצמידה נצחתית שלי בגיהנום. וצריכה זו לאהבה, לשלום, לחסד ולישועה שתסבל שם לעולם לא תשקע או תיכבה, כי הלהבות האלהיות יחדשו לנו את צמאונה לצמידה, לחסד ושלום ללא שום אחד שיוכל לקרוא לה!
הנשמה שאינה נותנת לי את לחם אהבתה כאן על הארץ, נשמת זו תידון לרעב נצחי**, ליעדרו הנצחי שלי ואהב�תי בלהבות הגיהנום ממנה לא תוכל לעולם להימלט!
לכן, ילדי, אני מבקש מכם: היו בארות מלאות במים, במים של אהבה, במים של התאמה וציות האמיתיים לפקודותי. ואז בגן עדן אגיד לכם לשתות ממעיין מי חיים: מאהובתי, ממיטביתי, מדעת סודיו הקדושים והגבוהים לכל הנצח, ואז לא תהא עוד!
מי ששתה ממני, מי שאכל ממני יחיה לעולם! אני חי בנשמת זו ונהפוך אחד עם לדרות, לדורות באהבה.
איני דואג לאסונותיכם! אין לי חשיבות לחסרוניכם! בהדרגה, אשרף את כל אלה בלהבות היוצאות מליבי הקדוש שלי, אם תתנו עצמכם לגמרי אלי ותהאו מלאים ציות לרצוני ולברכתי האלוהית.
לכלכם היום אני מברך אתכם בשפע דרך אימי הקדושה ודרך אבינו סאו ז'וזף, שופכים עליכם את הברכות הנדיבות של ליבי הקדוש.
********
*** הערה: רעב נצחי ותשוקה נצחית ***
ההסבר של החוזה מרקוס תאודורו על מה שאמר ישוע בהשגתו לגבי הרעב הנצחי של הנפשות שמסריחות לו את לחם האהבה כאן בעולם הזה, הצמא הנצחי של הנפשות שמסריחות לו את מים אהבתן כאן בעולם הזה יסבלנה שם בלהבות הגיהנום.
"כל מי שנכנס לגיהינום לא צמא אל אלוהים, לא חפץ באלוהים. הרעב שגולמים סובלים בגיהנום הוא רעב נצחי, רעב לנידון לעולם, רעב לחרפה נצחת, רעב לבודדות נצחות, רעב להפרדה נצחת מאלוהים, רעב לאהבה נצחת. שם תסבל הנפש את הרעב של המוות, כלומר, היא תחרוש לעולם ועד: ללא אהבה, ללא נחמה, ללא תקווה שיום אחד תוכל להתאחד עם אלוהים, לאהוב אלוהים או אף לצאת ממקום זה של עינויים, בחברת השדים האיומים הללו שעונין.
זהו הרעב שדיבר עליו ישוע בהשגתו היומית: שכל נפש המסריחה לו את לחם אהבתו, מים אהבתו, תסבל בחייה הזאת.
הם אוהבים כל אחד! אך ישו וגבירתנו לא! הם טובים ומסיעים לכל אחד, אלא לא לישו ולגבירתנו! יש זמן לכל אחד, אבל לא להם! יש כוח, בריאות, נוער, אומץ לב, רצון לכל דבר! אך לא להם. הם מקדישים את חייהם לשרת כל אחד, אלא לא להם!
הנשמות שמכחישות אותם לחם אהבתן, מים אהבתן בחייה הזאת, בעולם הבא, יסבלו לכל הדורות את הרעב הנצחי, הצמאה הנצחית באש הגיהנום. ולא יהיו שם אף אחד שיכבה זאת; כי הם ישובו לרעב נצחי ותזמורת נצחיים לכל הדורות בנידון נצחי, הפרידה נצחית ובלתי תיקנת מהמקור היחידי של אהבה שתוכל לשקות את הנשמה האנושית.