יום שלישי, 23 באוקטובר 2007
הודעה של קדוש יוסף:
יקרות ילדים, אני רוצה ממך שתהיה לך הדמיון המושלם לליבו היקר ביותר. עליכם להדמות את סבלנותו בפני הביזוי, הלעג והעוללות שאני עצמי חוויתי בחיים במהלך מסעי הארצי שלי. כי אני היה מאוד שקט, כי אני היה מאוד נתון לתפילה, היסטריה ויותר מוקד על החיים הפנימיים מאשר על החיים החיצוניים, אני היה הסיבה ללעג וביזוי, לא רק של ילדים אחרים שהכירוני בילדי, אלא גם של מבוגרים וקרובי משפחתי. הם קראו לי 'בושה'; הם אף קראו לי שוטה וראה אותי כילד מאוחר, חסר יכולת, פחדן וחלש. את כל זה אני שמעתי בסבלנות, סבתי עם ענוה, והקריבתי לאדון במעשה זבח כדי להאיץ את בוא המשיח לעולם ולכפר על חטאיהם של העם שלי. עליכם להדמות לי בסבלנות וענוה זו כאשר תסבלו מלעג, ביזוי וחרפות כי אתם מתפללים, כי אתם שקטים; כי אתם יותר אוהבים את החיים הפנימיים של הנפש מאשר דברי חוץ, השמחות, המשתאות והדברים הזה העולם ואף ענייני זה העולם. כאשר אנשים טורחים אותכם כך בבוז, הדמות לי, הקריבו סבלות אלה וחרפות לאלוהים לכפר על החטאים שבהם הוא נגרם כל יום גם כדי לבקש שבעוד כמה פנטקוסט השני יבוא לטהר את העולם באש ולנקותו מכך הרבה צואה. אני היה בן-זוג גואל עם מרים בלתי מנוקדת ואני סייעתי בסבלותי ישו ומריה לגאול כל האנושות. האדון ניתן לי בחיים, לפני מותה, לדעת על כולם הסבלים שישו ומריה היו צריכים לעבור עבור גאולה העולם, והרגשתי דמעות רבות, לפעמים של דם, אני סבלתי דרך חץ כאבי מריר כאשר התבוננתי בכל הצרות שהמשיח היה חייב לסבול ואת הצרות שווירג'ין הבלתי מנוקדת הייתה צריכה לסבול עמו, ולכן אני סבלתי במהלך כל החיים הכאבים הקשים מאוד שאדון השמור לי, כך שבפסיון ישו ומריה אוכל להתאחד אתם עם סבלות האדון ואימו לגאולה של כולם האנושות. מידי היעדר פיזית לא הפחיתה כלל את זכות הכאבים והדמעות שלי, שהיו כך מאוחדים ונקלטו טוב על ידי אב הקבוע כדי לשתף פעולה בגאלתו. לכן, אני שותף לגאולתך ואנשי האמין בי כשותפו לגאולה, כסוכן ומעורב עם ישו ומרים, בלבם הקדושים שלהם, יקבלו ממני את כל החסד, את כל העזרה לישועתם. מי שאוהב אותי כשותף לגאולתו לא יחלוק, כי אני אשעננו בכוחי, בפטרונטו הכוחות ביותר שלי. המשיכו בכל התפילות שמצווים עליך כאן. הן מצילים נפשות רבות מדי יום. אל תפסיקו להתפללות אותם. שלום, מרקוס. אני מברך אתכם.