יקרות ילדים, הזמן עובר ואנשים לא משתנים. הזמן עובר ולבבות אינם משתנים. הזמן עובר וברזילאים נשארים בסרבנות להודעותינו. הם ממשיכים להעדיף יצורים על אהבת שלוש ליבות הקודש המאוחדות. ליבנו מלאי ביגוד... אין מי לנחם אותנו... אין מי לקרב את עזרתנו עד סוף... אין נשמות נדיבות... אין נשמות שרותצים להיתקן לחלוטין אצלנו ללא חיפוש אחר עצמן או תענוגיהם באתנו... נחמו אותנו בתפילותיכם, בקרבנותיכם ובשינוי התנהגויותכם והמערכות שלכם. נחמינו על ידי החידוש של הכנסיות יומיים ומידולו עם אהבה וחוסן. אנכי כמו ענן שמימי... ענן חסד... כפי שכל טיפת מים נאספת בעננים כדי להביא גשם לארץ, כך גם אני מאגד בידיים שלי את כל החסדים של האדון לשפוך אותם על בני אדם. אנכי המגשרית האמיתית לכל חסדי יחד עם מריה, מגשרת לכל חסדי. כפי שבריחו של ארז גורש נחשים, כך גם השטנים בורחים לפני קדשיותי. לכן הנפש שהיא בי ובה אני, השטן אין לו כח, כי הוא לא יכול לעמוד בפנאי ולקדושתי גורס אותו ומחריב אותו. הנפש שמאוחדת טוב עם אני תהיה מעולם טרף של שדים, כי יש לה אותי, אביה, ואנו 'אחד באהבה', ולכן קדשיותי גורשת ממנה כל רע וכל ניסיון. אנכי האב החובב ביותר שלכם, אך כדי שתהאו ילדי אמיתיים שלי, עליכם לגדול בחייך המאוחד עם אני בתפילה, בהרהור בהודעותי, בכנסייה ונתינת חייך לי, ובהתחזות תמיד לחסידי ולציות נמרץ ובלתי תנאי לקולי. אלה שאוהבים אותי, אוהבים חיים נצחים. אלה שמוצאים אותי, מוצאים חכמה. אלה השוכנים לידי, ייחיו לעד. אלה האוכל ממני לא ישתפכו ולא יכבו את כוחם, אלא יחיו לנצח ונצח על ידי אני. אלה שמגיבים לי ואשר אני נטה אליהם, יעברו את סוף המרוץ ויזכו בזכות הניצחון. שלום, מרקוס, בני החביב. אנכי נתן לך שלומי. אוהב אותך. בא. נשאר יחד לנצח.