(דו"ח-מרקוס): היום בא קדוש יוסף בבגדים לבנים עם מנטיה כחול-אפור. הוא אמר לי:
קדוש יוסף
"בן, ספר לנשמות שאני מחפש נשמות של אש טהורה, אהבה טהרה לאדון ולמריה, הגבירה. אני רוצה נשמות מלאות רוחניות לחלוטין. אדם קטן מתפלל שמדבר הרבה עם יצורים, ואדם שאינו חיי פנים מספיק הוא זה שנשעם מדי עם יצורים. החיים התאולוגים צריכים להיות מאוזנים בעבודה, תפילה עם הפצת המסרים והאפוסטולט לשלום הנשמות וחיי פנים ואיסוף. נשמות שרוצות להיות בנותי חייבות להיות חברות של דומיה ותפילה, איסוף וחיים פנימיים, כך שכל פעם חסד האל גדל בה ואני יכול לפעול בה. הרוח הקודש לא נמצא ברועש והרתיחה של ההמון ואיני יכול לפעול בנשמות ליתן להן את חסדיי. הנפש שרוצה להיות בתי, מחפשת אותי בתפילה ודומיה, שם אני יכול לקומץ אותה קרבה של שלווה, אור ואהבה. הנפש שאוהבת אותי מחפשת להיות לבד עםי מספר רגעים ביומה, וגם כאשר היא מתפללת עם אנשים אחרים, היא חופשת להיות לבד עםי לקבל את אורי וחסדיי, רק צופה אליי. אשירה על הנפש שמגדלה חיי פנים, בתפילה, קריאה רוחנית, דומיה, שקט, כי בה אוכל לב�ע מעשים גדולים של חסד וקדושה שיקנו כבוד לעליון ולאם האלוהים וינחמו את לבי מאוד. בן, שלו".
(דו"ח-מרקוס): "אז הוא ברך אותי, דיבר איתי ונעלם.