(דו"ח מרקוס טאדיו): ציפיתי לראות את אמא של אלוהים שמחה, אך היא הייתה עצובה. עם חסד רב ואבל, אמרה לי:
גברתנו
"-אני גברת המדליון הקדוש לשלום! אני באת מהשמים לקרוא לכל האנושות להיכנס למחסה של ליבי הבלתי מלאך דרך מדליה זו, שנולדה מאור המיסטי של לבי הבלתי מלאך. היום עברו 12 שנים מאז ירדתי מהשמים במלוא הכוח לגלות לעולם את המדליון הזה של זמנים האחרונים והניצחון של ליבי הבלתי מלאך. זה מגן העוצמה שנתתי להגנה על ילדי לי מפני התקפות אויבם. מדליה זו היא סימן לזמן האחרון! זהו במיוחד הסימן הגדול שלי, לסגנו הנכון וההכרחי על השטן וכל כוחות הרע. זהו סמל ניחומי שאני מציעה לכל ילדי לי, שהם מוכהים כך מאוד בשטן ונרדפים מכאבי המבחן הגדול בו הם חיים כבר. דרך מדליה זו אני משקה את פצעייהם; אני מרפאה את הפצעים שנגרמו על ידי החטא, השד והחיים עם העולם הזה הנלהב; אני שופכת שלום וחוזק לנשמות החלשות והנכונות.
מדליית זו היא אות גדול של רחמיי לחוטאים, וזו רשת אימהית שבה אני עדיין יכולה להצילם מהגיהנום הנצחי. מדליה הקדושה לשלום היא הכלי הגדול על ידי אותו אני מתכוננת ופותחת את כל האנושות לירידת הרוח הקודש השנייה בהיסטוריה, שיבוא לטהר את הארץ באשו העזה והכובשת, וכך יביא סדר ושרון קדושה לכל דבר. מדליית שלומי תהיה מגן גדול, מרפא ותורה בזמני העונשים הגדולים, במיוחד בשלושת הימים החשוכים, ואלו ילדי שבראשם תמיד הביאו אותה באמונה ירגישו וידעו את הנסים של פטרונותי הקבוע והאהבה. אבל כמה עוד אנחנו רואות חוסר אמון בגילוי מדליית זו! כמה לא מאמינים בה כי הם אינם מאמינים בהראות אלה שלי כאן! כמה שאינם לובשים אותה ואינם מכבדים אותה! כמה שאינם מתפללין התפילות שנתנו להתפלל בעזרת מדליה הקדושה הזו! כמה מבוזה לה, מצחיקים עליה ובלוטים נגדי, מיוצגתי בה! לכן אני מבקשת ממך ילדי, לנחם את לבי; להרגיע כאב גדול זה שאנחנו רואות מדליית זו של אהבתי לאדם נבזה כך על ידי אלה שברכתי ככה הרבה. נחמו את לבי בלבוש המדליה הקדושה ופרסומה לכל מי שתוכל. חלק מניצחוני תלוי בדעתם ושימושם במדליית זו שלי. אם יעשו זאת, ינצחו ליבי! לכולם היום אני מברכת לה סלאט, גראבאנדל ויאקאראי, בשם האב, הבן והרוח הקודש".
(דיווח מרקוס): אז הוא דיבר אלי, בירך אותי, ונעלם.