התגלות שלושת הלבבות הקדושים של ישו, מרים הקדושה וקדוש יוסף, אלפונסוס הקדוש ומרגרטה מריה אלאקוק

(מארקוס טאדיו): "פתחו את ידיכם. אם האלוהים תתן ברכה עכשיו".

"בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמן".

"תשובה? זה אותו שמלך בןיאל אמר שהקרוב יקבל ממני את הגברת?"

"אוי, אם! כיצד אוכל לתודה על חסד גדול הזה? פנתיתי אליו בחן זו שנים רבות. ועכשיו קיבלתי לבסוף את התגובתך! הגברת אומרת לי כן, כן!"

אודיך אותך בעבודה עוד יותר ממה שעשתתי עד כה, כי אף על פי ששרתיך למעלה מ-14 שנים, מכירתי שאין לי זכויות. אך מהעכשיו אעבוד פעמיים קשה, שלוש פעמים קשה אם זה הדבר, אבל אודך כל חיי!

לאחר ההתגלות:

(דוח מארקוס): היום אדונינו, מרים הקדושה וקדוש יוסף הגיעו לבושים בלבן. הבתולה לבשה כיסוי ראש ורוד, שמלה לבנה והחגורה גם הייתה ורודה. ורוד מאוד רך, כמעט לבן.

האדון בתחילת ההתגלות נתן לי הוראותיו, מה שהוא רוצה שיעשה ואז אמר לי שהעם הזה כאן אוהב אותם מאוד, אך הם צריכים להתפלל. הם חייבים להחליט סופית לשמוע את הודעותיהם, כי בקרוב יגיעו שני עונשים לברזיל.

אדוני הודיע לי שסופות הטורנדו תגבירנה בשנה זו כאן בברזיל. כולם ידעים שאין דבר כזה פה, זה מתחיל בחודשים הקרובים. וזה עונש לברזיל כי ברזיל לא שמעה לאותות אמא האלוהים ולא לאותות שהאם האלוהים נתנה כאן בברזיל, באירופה ובמדינות אחרות.

סופות הטורנדו יגבירנו, השיטפונות יגבירנו בשנה זו ומשתקעים ומחלות לא ידועים יחלו להופיע בתוצרת והבקר, ובמספר אזורים על האנשים. זה יהיה עונש כי ברזיל לא שמועה לאותות.

אדוני גם אמר שאם ברזיל לא תשמע לאותותיו, תהיה רעב בברזיל. הרבה אנשים יירעו, הם יחלו מרעב.

החלטתנו בידינו! אם היום החלטתו של כל אחד לשמוע לאותות, עוד יש תקווה. שאלתי את אדוני מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע רעות אלו. אדוני ענה:

(אדון יישו המשיח): "האמצעים נאמרו אלפי פעמים באותות. קראו אותם ותדעו מה לעשות! השמעו להם ותדעו כיצד למנוע את העונשים".

אחר כך צפיתי בקדושה מרגרט מריה וקדוש אלפוןסוס מאריה דה ליגורי, שאני אוהב אותם מאוד.

קדושה מרגרט מארי נראתה כעולה בת 20 שנה. לה היו עיניים כחולות והיא הייתה לחלוטין לבנה עם וילון זהב שירד מהראש שלה עד רגליה. הווילון היה מחזיק על ראשה על ידי אגודת ורדים, כתר של ורדים. היא נשאה בידיה חלק משקיות אור.

קדוש אלפוןסוס הגיע כאיש צעיר בן 20 שנה, גם לו עיניים כחולות ושער חום כהה, לבוש בתוניקה טובה מאוד. מריה היה כתוב על חזהו באותיות שדפקו כשנראה שהוא נשם ונשא בידיו תפילין.

לאחר ההודעה, גברתנו אמרה לי שהיא יש לה תשובה עבורי. שאלתי אותה אם זה התשובה הזהה לזו של המלך בליאל, באחת מההתגלותות שיש לי במהלך השבוע הזה, הוא אמר לי שכבר בקרוב אקבל את גברתנו. היא ענתה כן. הייתי מפוחד, כי "בקרוב" זה של המלך, חשבתי שהזמן יהיה בחודשים אחדים, לא ידעתי שזה יהיה בימים ספורים.

מה חסד זה שאני ביקשתי?

הרבה שנים לפני כן, מהתחלה של ההתגלותות, מחודשי הראשונים, גברתנו גילתה לי זאת:

(גברתנו): "אני אופיע בפניך כל יום עד שאעביר לך 13 סודות. אחרי שאהיה מעבירה לך את 13 הסודות, אופיע בפניך רק פעם בשנה, עד סוף חייך, ובשעת מותך, אופיע לפניך כדי לחפש אותך ולקחת אותך איתי.

לכן sempre סבלתי הרבה מהרעיון הזה, כי לאחר שהגתי להכיר את רואת ודבר עם גבירתנו כל יום בשעה 18:30, הרעיון שאחד היום איבד את חסדי זה כשהשעות מכות 18:30 ואני מבטיח אותה, שהגבירה הבהירה יותר מהשמש לא תהיה שם בפני, מלאת רחמים, מדברת אלי, מברכת אותי, מקשיבה לי, עוזרת לי, נותנת לי הודעותיה. הרעיון הזה תמיד אילץ אותי. ואני יכול לדמיין, למשל, את הצער הגדול שהיה למריאנה, אחת מששת החזים של מדג'וגורייה. היא קיבלה את עשרת הסודות כבר בחג המולד 1982, ומאז ראתה את גבירתנו רק פעם בשנה יותר מ-20 שנה.

איוואנקה, מאי 1985 שם במדג'וגורייה, היא לא רואה את גבירתנו כל יום כי קיבלה את עשרת הסודות, ויאקוב, החל מחג המולד 1998. רק שלוש: ויסקה, מריה ואיוואן ממשיכים לראות את גבירתנו שם במדג'וגורייה בכל יום בשעה 18:40. וכששתיים קיבלו את עשרת הסודות, גם הם יחדלו לראותה כל יום כדי לראותה רק פעם בשנה. אם נוסיף הכל:

מיריאנה רואה את גבירתנו במדג'וגורייה ב-18 במרץ, שזה יום הולדתה.

איוואנקה ב-25 ביוני, שהיום הוא היובל של ההשתקפותים במדג'וגורייה.

יאקוב ב-25 בדצמבר, שזה יום הולדתה.

ויסקה, מריה ואיוואן עדיין לא ידעים מכיוון שהם טרם קיבלו את העשרה הסודות. אם נצטרף הכל, הגבירה תמשיך להופיע במדיוגורייה שש פעמים בשנה, גם לאחר שסתיימו ההופעות היומיות. ואילו כאן, היא תופיע רק פעמיים בשנה, מכיוון שאני אחד בלבד. אז אמרתי לגבירתנו:

"חשוב מחדש אמא קדושה, זה לא הוגן. בגבירה יופיעה שש פעמים בשנה במדיוגורייה לאחר שסתיימו ההופעות היומיות, ואילו כאן רק פעמיים. לא אשכיל את הזמן הזה, לא אשקול להמתין, לא אוכל לעמוד בזאת".

ואז ביקשתי מארי חסד זה במשך שנים רבות: שתיתן לי החסד להופיע כאן במקום זה, גם לאחר שסתיימו ההופעות היומיות, ולא רק פעמיים בשנה, אלא יותר מפעם. מכיוון שאם תהיה הופעה אחת בלבד בשנה, זה יהיה כמו לחיות 364 ימים בשנה מתים ולחיות רק יום אחד - רק ביום שבאה לראות אותי.

ואז הביאה לי הגבירה את התשובה הזו היום. הליבי קפץ לשעה. האם תסכים?

אחר כך אמרה הגבירתנו שדיבר עם ישו, דיבר עם יוסף הקדוש, עם אב הכול עצמו, והם כולם לקחו את ההחלטה הבאה:

ההופעה השנתית ב-7 בפברואר ממשיכה. ואתה, הגילוי הגדול! החסד הנפלא המיוחד!

07 הופעות בשנה:

07 בפברואר;

12 בפברואר, יום הולדתי, כל שנה - חזון ודיבור פנימי עם הגבירתנו;

בחג חסדי האל בכל שנה, הופעה חדשה - חג נייד, ראשון אחרי הפסחא;

13 במאי - יום השנה להופעות בפטימה;

בחג העלייה, שאינו בדיוק היום של העלייה, אלא ראשון הקרוב לחג העלייה;

8 בנובמבר - גילוי המדליה הקדושה לשלום;

8 דצמבר - חג ההריון ללא פגם - בצהריים;

(בזמן זה, החוזה מרקוס טאדיו יחד עם העולים הנוכחים נשאו תהללה גדולה לגברתנו בתודה על חסד יוצא דופן זה)

בסוף ההופעה, אדוני ישוע, גברתנו וקדוש יוסף נתנו ברכה מיוחדת לכל העולים הנוכחים. העולים שקבלו את הברכה הזו יכולים להעביר, עם מבט אחד ותפילה פנימית, לכל האנשים שאותם הם פוגשים.