"- ילדי.(הפסקה) אני המלכה והמשלחת השלום, גבירת הצרות, הבתולה מדליון השלום.
אני רוצה לומר לכם: - התנצלו. התנצלו. התנצלו. עליכם todos לשנות את חייכם כמה שיותר מהר.
אנשים שחיים 'בעבדות', ללא נישואים בכנסייה, חיים בחטא מוות, והם צריכים להתחרט. לעשות תשובה על חטאם הזה, ולנסות להינשא בכנסייה, כך שיברכו ב-אלוהים. (הפסקה) אני סובלת לכל ילדי שחיים 'בעבדות' בעולם זה, ללא הסקרמנט של הנישואין. ללא חסד אלוהים.
אלה שאנשים משתמשים בסמים צריכים להפסיק להשתמש בהם, כי הם פוגעים בבני כהוקם ישו ואני כך הרבה. (הפסקה) אני סובלת. אני מרגיש 'כאב' לכל ילדי שעבד לסמים. אנחנו מתפללים לשינוי דרכיהם, ואני רוצה שכולם יעשו את אותו הדבר.
ויתר על הספריטיזם! זה השטן ששולט בכם! הוא מטעה ומעבד אותכם בספריטיזם. אלוהים לא שם! בני אלהי ישו המשיח אינו שם! אנחנו לא שם! זה השטן עם כל תולעת הרוחות הרעות שלו שיש שם כדי להטעיה אותם.
ויתר על הכתות, ויתרו על הכל שאינה מתאימה לאמונה הקתולית האמיתית. התפלל את התפילה.
ויתר על מגזינים פורנוגרפים, מוזיקה בלתי צנועה ומפתה; אופנה, יותר ויותר מינית.
שלא תבואו נשים לכנסייה בבגדים קצרים ומחלחלים, כי זה מכעיס את בני ואתי מאוד. גם גברים לא יבאו אל הכנסייה בבגדי קצר ומחלחל, כי זה מכעיס את בני ואתי. הם באים לכנסייה לבושים בסדרות גדולה, כבוד, צניעות, ובכלל, עם הרבה `תפילה-מעמד'.
אל תקללו. אל תקללו דבר או אדם. התפללו!
כשאתם מגיעים לכנסייה, לא תדברו; המתינו לתפילת הקודש בתפילה.
הורים לא יתנו גומי לעיסוק, גומי ואחרות לדברים של ילדיםיהם לאכל במהלך המיסה, כי זה מכעיס את בני ישוע ואתי מאוד. הורי חייבים ללמד את ילדיהם להתפלל ולהתנהג עם רחמים ואהבה במהלך המיסה.
אני רוצה שהנוער לא ייצאו בזמן המיסה, אלא שייכנסו, ברך בתפילה עמוקה לפני בני ומי, כך שתקראת הקודש תהיה להם, פגישה אמיתית עם אלוהים.
התפילת הקדושה היא התפילה הגדולה ביותר של הנוצרי, ולכן עליו לעשות אותה בכל אהבות, כל ההקדש.
לבשו את מדליית השלום עם אהבה, חסד, הקדש. הפיצו אותו לכל מי שאתם פוגשים. כאן המשימה שאני מסמיך על כלכם.
התפללו עבור האפיפיור. התפללו עבור הכנסייה. התפללו עבור נשמות הטהרות. התפללו לשינוי חטאים. התפללו לשינוי ארצות הברית, רוסיה וכל העמים ללא אלוהים, שמפיצים חטא בכל העולם, כך שיפסיקו להפיץ את טעויותיהם.
אהב אותך וברכתי בשם האב, הבן והרוח הקדושה.
הודעת אדוני ישוע המשיח
"- דור! אני רוצה שהמדליון לשלום (הפסק) יתפשט כמה שיותר במהירות בכל העולם! תקבלו כל הגויים את מדליון השלום! לא תברח נשמה אחת! לאהבת אמי, שהודגשה במדליה הזאת.
דור!!! השמע לי!!! אהב אותי!!! השמע לי!!! ציית לי.
חיפשתי קורבנות `אלמ` בכל העולם, כדי לחלק עמם את הצלב שלי, כתר הקוצים שלי, מלקוטי שלי, צליבתי וצערי, אך...נשמות לא רוצות לקבל אותם. נשמות רוצות חיבה, הן רוצות חסדי, הן רוצות תועלות! אבל הן לא רוצות להתאחד עםי בסבלי, בצערי ובסכנתי.
כשאני נותן להם קצת מהצלב, דרך מחלה, דרך בעיה! אז הם מרדים ומורדים עלי.
אני רוצה שנשמות יהיו יותר סבלניות! ויותר אוהבות כלפי אנוכי. נשמה שאינה מקבלת את צלבי! לא יכולה לומר שהיא תלמידתי.
תקדמו אלפני, תפללו ותעידו נשים סבלניות, ויקחו על עצמן לסבול עבור נשמות החוטאים, כדי שישאר להם עדיין ישועה.
כַּגְּדוּדִי אֲמָנִים, הֱיוּ מוּבָאִים בְּידֵי אִם חַסְדִּי, שֶׂהֵם יִהְיוּ 'קָרְבָּנֹת'! לְתוֹשׁוּעַת נַפְשׁוֹת אַחֲרוֹנוֹת.
מִי שֶׂאֵינוֹ נוֹשֵׂא עָלָיו צְלוּב, וְאֵין הוֹלֵךְ אַחֲרַי! לֹא יִהְיֶה שָׁווֶה לִי.(הפסק) מִי שֶׂמָּאס בַּצְּלוּב, מוֹאַס בִּי. מִי שֶׂאֵינוֹ קוֹבל אֶת הַצְּלוּב, לֹא קוֹבל אוֹתוֹ. וְלֹא אָקַבְּלֻהוּ בְּמַמְלַכְתִּי.
עַל כֵּן, תִּשְׁאוּ לֶאֱמוֹר. אֶת אֵם הָצָרוֹתוֹת! לְהוֹרֹת לָכֶם כַּיּוֹדְעָה לִסְבול, לְעזור לָכֶם לִסְבול, יוֹמָם יוֹמָם.
אַנִּי רוֹצֵה שֶׁתִּקְטַר נַפְשֹׂתוֹכֶם (הפסק) בָּעֲזָרוֹת לִי. זֶה הַדָּבָר, שֶׁאֲנִי וְאֵמִּי נָתַנוּ לָכֶם אֶת חוֹטֶם הַשָּׂלוֹם הַקָּדוֹשׁ, וְהַמַּעְיָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַחֲסָדוֹת, שֶׁזּוֹרֵם 'בַּמָּקוֹם הזה'. שֶׂיְכַבְּדוּ לְבוֹתוֹכֶם בָּעֲזָרוֹת לָנוּ! שֶׂיּוּקַר הַקֵּיר וְהַחֵטְא מִלְּבָבוֹתֵיכֶם! וְשֶׁיִּהְיוּ לְבוֹתוֹכֶם כַּמּוֹרִים שֶׂל עֲזָרוֹת לָנוּ.
הֱיוּ אַפּוֹסְטְלוֹתֵינוּ! קַחְתוּ אוֹתוֹ! דַּבְּרוּ!!! פָּרוֹשׂוּ אֶת הַהוֹדָעוֹת שֶׁלָנוּ לְכָל הָעוֹלָם!!! זֶה חֵפֱצִי.
אַל תִּירְאוּ מִמִּרְדְּפוֹתֵיכֶם!!! אַל תִּירְאוּ מִקּוֹלוֹתָיו שֶׂיְקוֹללֻנִי וְיַכְחִישׁוּ אֶת הַהֲרָאוֹת שֶׁלָנוּ פּוֹה בְּז'קאראי, כִּי יִהְיוּ כְּעֵץ', וְשֶׂאֱפוּד לַמֻּצְנָח. אֲבָל לֹא יִמָּלוֹטוּ מִמִשְׁפָּטי.
אתה, היית ברוך!!! תגיש ההודעות שלנו קדימה! ואל תרע, כי אני עמך. אני דובר בשמך!!! אני פעל דרךך, והיא תהיה חסדיי! לזכות בנשמות החוטאים העניים לאביי.
לבי `קורא'. הוא `מקיע' (הפסקה) לנפשות צדיקות, שגרות ב`מצב של חן', שגורות בקרובי! שהניחו לי, שמשבחים אותי, שאוהבים אותי יותר בחיים! מאשר במילים.
אתם מתחייבים הרבה, אך אתם עושים מעט. אני רוצה שתעשו הרבה! ותתחייבו מעט. כי הרבה שמתחייבים לו ולא מומש! לא יעשה דבר.
אני רוצה מעשים! מעשי אהבה! מעשים למען יישוע הנפשות!!! מעשים שהם מגדילים אותי.
חיו את ההודעות שלנו, שאנחנו נתנו לכם במשך כל השנים האלה, כי בקרוב, לא תהיה להם עוד, ותבכו. על חסדיי (הפסקה) שלא ידעתם כיצד לערכו.
אני רוצה שתשמעו את ההודעות שלנו! ולתת להם ביטוי בפועל.
תפלל על כל העולם! תפלל על אמריקה הלטינית! תפלל על ברזיל! תפלל על משפחותיכם! שגעלו אותי כך הרבה. פעמים רבות רציתי שאפשרתי לזרוע שלי ולצדקתי לנופל עליכם. שאהב אותכם כל כך! אני מנעה אתכם. אני מבקשת מכם להמתין! עוד מעט.
בהשגחה של לס, דחתי את העונש, אך הוא יבוא בקרוב, כי לא יכול יותר לסבל חטא. אז התווכחו! שמרו ותפלל! כי אינכם יודעים את ה'יום' או את השעה'.
אהב אותך. אהב אותך מאוד. ואני שמור עליך בלבי הקדוש. בשם האב, של הבן, ושל הרוח הקודש. (הפסק) נשארו בשלום".
(לאחר תפילה הילולה מריה, התאוה לישוע, התאוה למרים ואחת נוספת ליוסף, העיר החוזה מרקוס תדיאס:)
"הנך היום גברתנו ורבינו באו לחלוטין בלבן, ובתקשורת שלהם היו מאוד מחייכים; רק בחלקים מסוימים הם היו קצת יותר רציניים, יותר רציניים, אבל בכללם הם היו שקטים, חסדים.
ברכו את כל הנוכחים, במיוחד את מדליות השלום שאחד מכולם לוקח הביתה. מצדם היה מלאך. מלאך בכל צד, מלאך לצידה של גברתנו ומאלה של ישוע, ואת שניים באמצע.
כשידיו ברכו, יצאו ממנו `קרני אור', שהגיעו לכל הנוכחים והבריכו את כל אחד.
כשהוא דיבר על המקור, באמצע הודעתו, הוא הפנה ראשו אל המקור מתחתיו וחרד מאוד, כאילו שופך חסדו שלך פעם נוספת על אותו מקור, שהוא כבר יותר מבורך, אשר קודש אכן.
וא הם הבטיחו לי שהם ימשיכו, שאמאנו ת�שיך להופיע כל יום, והוא ימשיך לבוא עימה בשביעי של כל חודש. תהילה לישוע, מרים ולקדוש יוסף. בשם האב, בן והרוח הקדושה".