כשישו היה עוד תינוק, הלכתי אחד היום לשנות את בגדיו. פתאום ראיתי בידיים הקטנים והרגליים הקטנים שלו פצעים עמוקים ממנם זרמה הרבה דם.
הבטתי בצידי, ויש גם שם הרבה דם יוצא מפצע גדול. החלתי לבכות, ושאלתי את האב הקדמון שלא לקחת ממנו חיים.
האדון גילה לי באותו רגע כמה יסבל בני, וכמה פצעייו ישמרו נשמות.
חדשתי את כן, נותנת עם אהבה כל חיים שלי, כך שהאדון יעשה כרצונו.
אז, בני הפך שוב יפה ומזהר. (הפסקה) הכאב לא עזב עוד את לבי".