חלק 1 - בוקר.
תומאס אקווינאס אומר: "תהילה לישוע."
"כשאני מדבר אליכם על הבחנה, כמו שאני עושה היום, לא מתכוון לדעות ארעיות לגבי נושאים יומיים שלא פוגעים במוניטין. אני מדבר על דעות המובעות כהסקאות של מומחים, המשמשות לפגוע בארגונים, במשימות, בהשראויות, בחזיונות ובעבודת השמים המתוכננת כאן."
"זהו המקום שבו צריך להגדיר יותר ברור את ההחלטה המהירה והבחנה. החלטה מהירה אינה מבוססת על האמת. השקרים של החלטה מהירה מופצים ללא הצדקה. זה יכול להיות בעל מספר סיבות. אולי לא חיפשו אחר האמת. אולי קנאה תפסה או פחד מאובדן השליטה. לפעמים החלטה מהירה [שזהה עם הבחנה שקרית] מביעה את הרצון להתפרסם. כן, יש מי שניסים לבנות לעצמם מוניטין על ידי הפחתת המוניטין של אחרים. זה מעולם לא מהאל."
"מאמצים מהירים ושטחיים אינם צריכים להיות חלק ממערכת ההחלטה למען או נגד הודעות, השראויות או כל מאמץ של השמים בעולם*. רווח עצמי לא יכול להיות חלק מהתהליך הבחנה; גם דעות קדומות או כוונה שלילית אינם יכולים להיכנס למשחק. מטרות משניות פותחות את הדלת לשגיאות מידע."
"כל הבחנה צריכה להיות מבוססת על האמת. נשמה של אמת היא אהבה קדושה. נשמה של אהבה קדושה היא אמת. אף אחד לא יכול לצדק בהכרעה מחוץ לכך."
* הוחלטו טעויות בעבר בנוגע למקום הופעת זה, במסרים שנקבלו מאז 1985.
חלק 2 - פ.מ.
תומאס אקווינאס אומר: "תהילה לישו."
"חזרתי. יש לי עוד דברים לאמר על דין חפוז - הבחירה. נא להבין שרבים מהם שהם מכריזים על 'כוחות' ההבחרה שלהם, אין להם יותר מאשר מקרה קשה של גאווה רוחנית. הם נראים כאילו יש להם הדעה היחידה והסופית בנוגע להופעת מסוימת, הודעה או משרד. הם עשויים לראות מה שהם טוענים כטעות בהודעה אחת לפי 'מומחיותם', ולקרוא בגלוי - ואף בעולם כולו - שאין אף אחד מההודעות אמיתי."
"כל חסד שניתן בדרך הופעות, הודעות ועוד דורש תגובה מאנושות. אם, באמצעות גאווה רוחנית, נשמה בוחר לא להאמין או אף יותר מכך, להתנגד לחסדים הניתנים, הוא חייב לפני אלוהים. הוא אינו רק חייב על חוסר התגובת החיובית שלו, אלא גם על כל התפילות שלא נאמרו בשל השפעתו השלילית."
"הבשור הכללי של הופעה שמימית היא כל החסדים יחדיו, פושטים את ריח השמים של קריאה להתחדשות."
"הבחירה של הופעות חייבת לצאת מהגיל העתיק בו כל הופעת דווחה גורמת לתגובה שלילית."