יום רביעי, 28 באוקטובר 2015
האב השמימי מדבר בחג האפוסטולים הנסיכים שמעון ויודה תדיאוס לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס החמישי.
בית הכנסייה בגטינגן באמצעות כליו ובתו אן.
בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש אמן. היום חגגו את חג האפוסטולים הנסיכים. במהלך המיסה הקרבתית הקדושה ראיתי מלאכים נכנסים ויוצאים שוב. לא יכולתי להיות בבית הכנסייה כי בריאותי הייתה מאוד גרועה. אך אני רוצה להביע תודה לאב השמימי על כך שהעניק לי את הכוח להתחדש מחדש, לשאוב מחדש מהמיסה הקרבתית הקדושה הזו, שהייתה מלאה בקדושת. הייתי יכול לקבל זרמי החסד האלה. כל בית הכנסייה והמדרכה גם היו טבולים באור זהב מבריק. אור זה השיא עלי פעמים רבות כדי לתת לי כוח. אהבתו זרה דרךי, כי חשבתי שאני לא אשיג זאת. אך אז הבנתי שהאהבה של האב השמימי עושה הכל טוב שוב, היא נותנת תעוזה חדשה ו תקווה חדשה ועל כל פנים כוח חדש - הכח האלוהי.
האב השמימי ידבר היום: אני, האב השמيمي, מדבר עכשיו ובזמן זה דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעתי ואת בתי אן, שממש בא רצוני ומשנה רק מילים שיוצאות ממני.
קרוי צאן קטנים יקרים, מאמינים יקרים, עולי רגל יקרים, נאמנים יקרים מקרוב ורחק, אתם כלכם הולכים בדרך הרדיפות, דרך הצלב, כי בני גם הלך בדרך זו ורותץ להציל כולם, במיוחד הכוהנים שמסכימים ללכת בדרך הקשה הזו ולהאמין בהמשגותי. אפתח לכלם את הכל. אני האב המאהב. אנוכי ישוע המשיח הלכתי לאבי כדי לבקש עבורכם את הרוח הקודש. עליתי אליו לאחר מותה שלי בצלב. וזו רוח קדושה זו זורה דרךכם בזמן הזה שבו השטן רוצה לעכל הכל. הרוח הקדש בתוכם. הוא מאיר אותך. הוא מציג את הדרך שאתם צריכים ללכת בה.
רוב הזמן אתה לא מזהה נתיב זה. לפעמים עליך לסטות מהנתיב. אז קרא לרוח הקודש! רוח הקודש תפתח לך הכל. הוא לא יעזב אותך לבדך בזמני הצרה. הוא ינחה ויגדל אותך אל המקום שבו הוא רוצה שתהיה. לפעמים הדרך שאתה חושבת שהיא בלתי אפשרית, היא אף פעם הדרך הנכונה, כי אנוכי, האב השמימי, הכנתי את הדרך הזו בתכנוני עבורך. רוב הזמן אתה לא מזהה אותו, כי אתה לא יודע מה העתיד מחזיק. רק אנוכי, האב השמימי, יודע הכל על העתיד, ההווה והעבר. אני שוקל כל דבר שאתה לא יכול לשקול. אתם בני אדם בלתי מושלמים ומשתייכים לבלי מושלמות. אך באהבת אביך השמימי תרגיש בטחון. תחשוב כי אנוכי, האב השמيمي, מכתיר אותך ברכות, באהבה שמעטפת אתכם כך שאתה לא יכול לעשות אלא לטעום את אהובאתי. וזה הזמן הגיע. למה, יקרי? כי אתם כפרו על חטאיכם. אתה, ילדי, היית צריך לכפר הרבה עבור הכוהנים - אף היום, במיוחד ביום זה.
לא יכולת להבין שהם לקחו אותך לבית החולים היום. לא יכלת לראות את אהבת האב השמימי באותה רגע. ואולם רצתי שתהיה שם כדי לשפוך עליך זרמי חסדיי. שם, בקליניקה בגטינגן, זה היה דרוש מאוד. הכרת את ההפרדים בין שוואבייה לעיר זו גטינגן. לא הרגשת טוב. האישיות כבר אינה נתונה כאן. אדם כבר איננו פרטי אלא מספר. זאת הייתה ההבנה שאתה צריך להבין, ואתה הורשה ללכת שוב. אנוכי הכנתי את כל זה. לא יכלת לראות אליו האמבולנס ייקח אותך, ילדי. רצית שהדבר יהיה לחלוטין אחרת. השתמשתי בך כמו בכדור ביליארד שוב. אז הותר לך ללכת הבייתה שוב, גם כי כך רציתי.
כיוון שאתה מרגיש רע, אני נותן לך כח, כוחי אתה סומך הרבה מדי על הכח שלך וחותם שהגעת לסוף התור. אז קרא לי יותר מוקדם. האם לא אנוכי שם עבורך כאשר הכח שלך נגמר? הייתי תמיד שם ואף על פי כן אתה קרוא אלי לעיתים קרובות מאוחר מדי.
ביימים האחרונים היה לך מאוד רע, ולא התמקדת רבות בכוחי, אלא רק ראית כמה רע אתה. אתה מכפר! ממחלה אחת נופל לאחרת. אבל האם אינך יודע שזה אנוכי יכול לתת לך הכח ולקחת אותו מחדש? זכור תמיד שהמשיח ישו חי וסובל ביך. האם אין גם רחמים עליו? אתה מכפר דרך המחלות שלך. לעיתים קרובות לא חושב על זה.
כפירה, ילדי! זה דרושה מאוד! כל הכוהנים נכנסים לתוך התהום. אני רואה אותם עומדים בצוק. אתה לא רואה את כולם. אך אנוכי, האב השמיימי, רוצה להחזיר אותם. אני מבקש מאמא שלי השמימית ואימך שיכהנו לבסוף לה. כמה שאנכי מתגעגע לנפשותיהם. אתה לא יכול להבין, ילדי, כמה זה קשה לי וכמה אנוכי סובל, אני האב השמיימי, בבני ישוע המשיח.
אתה הנשמה הכפרית הגדולה בעולם, ולכן לא יכול לקחת ממך את המחלות הזמן הזה. אם אינך מכפר, הם אבודים. אני עובד דרך אותך. האם אין אתה מרגיש זאת? אמור כן למחלתך: "כן, אבי, כפי שאתה רוצה, לא כמו שאנכי רוצה, כך זה צריך להיות. אנוכי אוהב אותך! אנחנו אוהבים אותך, אבינו השמיימי היקר, שהפתחת לנו הכל עבור האחרים. שלא תעזוב אף אחד לבדו. שאתה עובד פעם אחר פעם באלוהותך והכוח האלים שלך. שאהבתך בלי גבולות ושדרך הרדיפות שעולמים הוא הדרך הנכונה. הורה לנו את אהבתך, בעיקר הורה לנו את דרכיך דרך רוח הקודש. אנחנו רוצים ללכת בדרך שלך ולמלא תוכניתך - בוודאי. אבינו השמיימי, אנחנו אוהבים אותך ורותמים להעביר את אהבתך".
עכשיו אני מברך אתכם, ילדיי האהובים באהבה אלוהית, עם כל המלאכים והקדושים, היום במיוחד עם הנסיכים השליחים שמעון ויודה תדאיוס, בתריסגיון, בשם האב ובשם הבן ובשם רוח הקודש. אמן.
באהבה אתם חזקים. בליי לא תוכלו לעשות דבר. היות הודיים ונאמנים לשמים! אמן.