יום שני, 12 בנובמבר 2012

&nndash; האם הנעלה שוחחת עם אן בקפלת החסד בהרולדסבאך בעת הגעתנו.

האם, יקירה אם הנעלה, בזמן שאינכם מותרים להיות כאן, השקית את ברכתך על הרולדסבאך?

אם האלוהים עונה: מעט מאוד יכולתי להשקות. אבל אתם לא מאמינים. אתם לא מאמינים בדמעותי. האם אז אוכל להשקית כאן ברכת החסד? לא!

אמרת, יקירה אם הנעלה, שצריך להיות אחרת. האם זה ישתפר כאן בקרוב?

גבירתנו אומרת: לא! לא! מעטים מתפללין, מעטים מאמינים, ורבים נכנסים לכנסייה המודרניסטית. זה לא מביא ברכת חסד. הקודש מסה טריידנטינית רוצה שבני תשמחו את בני לפי פיוס החמש. זו היא רק המסה קדושה שתקפה. ומי שהשתתף באכילת האחווה המודרניסטית לא נמצא ברכת חסד. את, ילדי, יודעת כמה ברכה שוכנת במסה קדושה אחת של זבח. אני לא יכול אלא לשמוע לבני, גבירתנו, ולהעביר זאת אליך. הוא אוהב אתכם כלכם והוא מבקש ממךם לעזוב את המסות המודרניסטיות כי בקרוב תבא האסון הגדול על העולם כולו. ילדי, את יודעת.

וא הזהירה, יקירת אם האלוהים, הזהירה מאת מרים? היא אמיתית?

גבירתנו עונה: כן, היא אמיתית. בניי ישו המשיח נותן הודעות אלו למנדלר זו, לשליחה הזאת, והם מוכרזים בכל העולם, כך שיעשו תשובה. הם יכולים להתפלל בכל העולם, ללא קשר לקהילה דתית אליה שייכים. כלם שייכים לבני. הוא רוצה את הנשמות האלה חזרה, ואתה יכול תרום הרבה בתפילתך, בקורבנותיך.

אתה, ילדי, יש לך סבל רב של כפרה. 20 שבועות היית חולה קשה. כל השמים מודים לך על אהבת הקרבן שלך, שאותה קיבלת עבור יסוד החדש של הכנסייה והכוהנות החדשים, כי הגואל האהוב בוכה וסובל בך. אל תמנע ממנו. הוא עמך בצער הגדול ביותר, בסבל ההרים השמן הגדולים. יהיה לך סבל רב יותר, אך אמא שלך לא תחזיר אותך. האמין בזאת, התפלל וכפר כפי שעשית עד היום.

בית הכבוד הוא בית האבא. שם נכנסתי ואתה קיבלת אתי ונתרת לי לעבוד בבית זה. שוב ושוב תחזור לשוואבייה אליו שייך. בני שמור על הבית הזה לך והאב השמיימי גר בו. היה לך עבודה הרבה, אך ברכה רבה מגיעה מבית זה. הכנסייה החדשה נוסדה וכוהנות חדשים גם תסבל.

כן, אמא קדושה של אלוהים, אנחנו מודה לך. הישאר עמי כאשר יבואו הסבל הגדולים. אתה ידעת שאני כמעט לא יכול לעמוד בה. אין לי דעה כיצד אוכל להחזיק מעמד לפעמים. אם מעטים עומדים מאחורי, הסבל גדול בכל זאת. פעמים רבות אנכי לבד, אמא קדושה של אלוהים, לבד. זה קשה מאוד. אני אשמע לאב. אני מבטיח לך, אך אל תעזבי אותי, ולא את כל השמיים. אחרת זה קשה מאוד לשמר זאת בכל לילה למשך שלוש חודשים. לא חשבתי שאוכל להחזיק מעמד. אלא שאתה היית עמי יום וליל. הישאר עימי, אז אני יכול לסבול בצורה אחרת. אנחנו אוהבים את התינוק ישו מאוד. אנחנו אוהבת אותו יותר מכל מידה ואנחנו תמיד נכבד ונתפלל לו ונסבל יומיום עבור אבינו בשמים.

וא כאן, אמא קדושה של אלוהים, זו אשתו B. אתה ידעת אותה. אתה ידע מי היא. האם לא היא עובדת נאמנה?

גבירתנו נותנת תשובה: כן, היא כזו. אתה רוצה לדעת אם בעלה בשמים? אני אשאל את בני. הוא ילך לאב ויגיש לשם שאילתתך. אתה יכול לסמוך על זה. אך אנחנו מבקשים ממך להימנע מהכנסיות המודרניסטיות בעתיד. בעלך חייב גם לסבל עבורך בשמים.

האם הוא באמת בשמים? כן, הוא בשמים!כן, הוא בשמים! תודה אמא קדושה של אלוהים, תודה, תודה! הוא בשמים! (אן בוכה ברגשות.) תודה על כך שהעברת לנו הודעה כזו.

אתם ציוינו אותנו להירולדסבאך. אנחנו שמחים לבוא, כי אנו רוצים להגיע אליך. כאן בהירולדסבאך אנו רוצים לשפוך את הברכה על כל העולים פעם נוספת. זה יהיה קשה לנו, אך נמשיך מתוך אהבתך, מתוך אהבה בלתי מוגבלת לאלוהים. אתה זבחת את בנך ואתה שפתה דמעות של אהבה כאן. ודמעות אלה הושוו למזגן. הן היו דמך, אם קדושה. ניסיתי אותם. טעמו מלוח. ועדיין הם נדחו. תבכי כאן פעם נוספת, אך אז את רוצה שמנהיגך הכאן יכיר בנס ולא ידחה אותו.

איפה הוא השתיך אותך, אם קדושה? איפה הוא השתיך אותך? (אן בוכה.) איפה הוא השתיך אותך? איפה אתה עתה, אם אלוהים? את לא יותר במושבך. אם קדושה באי שוב, באי שוב אלינו. אנחנו חסרים אותך בבית העולים. חזרי, אם אלוהים! כמה פעמים התפללנו ונתקענו במקום שלך. ואת היום נאלצים לעבור את בית העולים כי את לא שם. האם זה אינה כאב? חזרי לכאן, באי! את שולטת כאן. זה מקומך, את לא יכולה לעזוב אותו. גברתנו תספר הכל לאבי השמים.

גבירתנו עונה: ככל שהאמונה שלך עמוקה יותר, כך אני קרובה אליך עוד יותר. אך אני בלבך. לא ניתן לי אלא לכבד את רצון מנהיג זה, כי בני באלוהים השילושי נותן לכל אדם חופש ברירה לחפש או לדחות אמונה. כאן הם ממשיכים להחזיק בעד האיחוד המודרניסטי של הסעודה. לכן בני לא יוכל לעצור את זה. אין יכולת לבקשתך, ילדי הקטנה. אתה חוגג את הסעודה הזבחית האמיתית. תודות. ראשית כל, שבע עם דיווי. מסת טרידנטינה של זבח, ילדי, יפוץ בכל העולם. לא יעבור זמן רב עד שכל כהן יחוג סעודת הקודש הזו בכבוד לכל תהילת בני. כל הכוהנים יעשו זאת מתוך אהבה, הודיה ומשימה כהנית.

ילדי, התחזק! הכמורה תחולל! ביך סובל ישו, בני. אמור כן לסבל שלך. רק אם תאמר כן מלא, אתה תשא אותו.

אן עונה: כן אבינו, אני אשמע,כן אביני, אני אשמע,כן אביני, אני אשמע! אודך על הסבל. זה לא סבלי, זה סבל ישו המשיח. הוא סובל בי, ואני נתתי לו את לבי, ולא אחפוץ אותו בחזרה, עד שיגמר כל הסבל בי. גם במלאץ צריך לסבול עוד פעם. הבישוף ו' אמר לא ברור. האמת זאת אמא של האלוהים, האמת זאת?

גברתנו אומרת: כן, זה נכון. תצטרך לסבול, ילדי. הוא לא חוגג את הטקס הקדוש טרידנטיני לפי פיוס החמישי. לא! הוא לא יקשיב לאבי השמים. עליך להכיר זאת, ילדי. היה אומץ וחרוץ ואהב יותר. נאמנות תמורת נאמנות, אהבה תמורת אהבה, סבלנות ורכות, הכל יהיו לך למושיע. וסבלו שלך בצלב תסבול עבור כה רבים, כה רבים מכוהנים. ותזכרי, את מביאה אותם לכאבי השמים. הוא יקבל אותם. הוא יחשוב עליך טובה. אמור תודה לסבלי.

כן ילד ישו, אני רוצה לסבול כפי שאבא רוצה ממני. מה שהוא שואל, אני מקבל. אני לומדת לאמר תודה, גם בסבל הגדול ביותר. תודה על הכל. אנחנו לא ראויים לכך, אך אנחנו קובעים את המתנות כי אנחנו מתחילים לאומר כן לסבלי. זה מה שאבא השמים רוצה. אני אומרת תודה לא רק לשמחה, אלא גם לצער.

גברתנו אומרת: לסבל אתם צריכים לומר תודה. אתם חייבים ללמוד לקבל סבלה, ילדיי, כי אין דבר אחר שיעזור לכם, כך שתפילתכם תהיה פרייה במשפחתכם. מתוך הודאה גם תרצו לעבוד את הילד ישו כאן, ילדי ישו שלי. הוא מקבל אותך כאן מחדש. כמה ברכות שהרק ילדי ישו שפרש כאן על הרבים והרבים העולים לרגלים שנזבחו לילה אחרי לילה לכפירה ונאמנים בתפילה ובעצם זבחה. אתם תהיו משתעשים בזבח. אתם תרצו להעניק זבחות לאב השמימי. בכל העולם, רעה ורשלנות קוראות. כמה עצוב לילד ישו שהתינוק הבכי היה נעול בארון. ואני גם הייתי נעולה (אן בוכה.).

גברתנו ברכה זה נורא. איני יכול להאמין שאתה הייתה נעולה. כמה אסונות יביאו. תבקשי את בנך שנית? הוא רוצה למנוע אסון דרך התפילה הקבועה שלנו הלילה. אנחנו נתפלל, נסקריפיק ונתכפר על אהבתכם. אתם היחידים והאחרונים. אין תפילה שוא. גם נתפלל ונזבח בבית, כל אחד בעצמו במקומו, אז העולם יירפה בסוף. מה שקורה בעולם היום בלתי אפשרי.

גברתנו שואל את אנ: בני סובל. הוא סובל צרות, צרות של אהבה, ילדי. האם תכירו לו? האם תרצו לתת לו נחמה?

כן, אם מובחרת, אשכיל להמשיך וליתן לו נחמה. אומר כן, כן לקרבן, כן לאהבה. אתן הודיה נצחית על כל החסדים שאתם נתנתם לנו בעדר הקטן של חמשה. אתם נתתי לנו את מוניקה. אנחנו מאירים לכם תודה, אם מובחרת. כמה שמחה היא כבר נתנה לנו, וכמה קרבנות היא מזכירה. אתם אמרת לה: היא נבחרה מהקדמון. לא נוכל להאמין בזאת. אחד שאתה לקחת ממנו שלא יכול היה לקבל סבל ואחד שאתה נתתי לו מחדש. תגדל מוניקה ותבגר יותר כל יום. היא מוכנה לזרוק. כמה אתה אוהב את האנשים שמזכירים קרבנות. אתם תשלח אותם אל בנך, בסופו של דבר לאב הקדוש. בכל סבליהם תתמוך בהם. תודה, אם האלוהים היקר.