יום שבת, 7 במאי 2011

יום שבת-לב מריה עונש וקנאקל.

האם הקדושה מדברת לאחר המיסה הטרידנטינית הקורבנית בבית הכנסת בגטינגן דרך כלי הנגינה והבת שלה אן.

בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה אמין. גדודי מלאכים רבים נכנסו לבית הכנסת. הם צפו אל הטברנקול והמזבח של מריה. לכל אחד מהם היו זרים דפנה על ראשיהם. מדונה פטימה הייתה טבולה באור בהיר ומשועשע, שאפשר לי לראות אותו בגודל טבעי בשמים היום בשקיעת השמש. הארכנגל הקדוש מיכאל הכה שוב בחרבו בכל ארבעה כיוונים.

גבירתנו תדבר היום: אני, אם החיבה שלכם, אם שמיים, מדברת אליכם, ילדיי היקרים ומאמינים, דרך הכלי הנאמן, השומע והבזה שלי ובתי אן, לקנאקל של היום. היא ברצון האב השמיימי ואינה חוזרת אלא על דבריו, היום את דברי, מילים מהשמים. היא העבירו רצונה אליו.

ילדיי היקרים, עולי הרגליים היקרים ממקומות קרובים ורחוקים, צאנצ'י הקטנים והמעוטפים שלי, היום, בקנאקל הזה, אם השמים החיבה שלכם כאם הכנסייה מדברת אליכם כלכם.

ילדי היקרים, ילדי מריה היקרים, כמה סבל נאלצתם לסבול בזמנים האחרונים, כן, אתם מותר לך. האם החיבה שלי לא הייתה מותרת לחוות את הסבל הגדול ביותר עבור המושיע, לבני ישוע המשיח, שמבוזה, מנוקד ומאויב בעת הזאת.

כן, הם השחיתו את הקורבן הקדושה של המסה, שינו את הליטורגיה, כן, לא מאמינים עוד בבני ישוע המשיח, שהציל את העולם כולו דרך סבלותו על הצלב.

אך אתם, ילדי מריאם האהובים שלי, אתם מאמינים בו ונתונים לנסח אותו באותו צנקל מ-19: 00 עד 22: 00. למה אתם חוגגים זאת הלילה? היו עצוב מאוד שביום זה, המרחב הקדוש שלכם, הכנסייה הביתית, נרענה מחדש. איך יכול היה להיות כך, ילדי מריאם האהובים שלי, כאשר היום צנקלך אמור להתקיים? אך אנוכי, אם היקר ביותר, נתתי לבני את הכבוד שיום זה חדרו יוכל להיראות מחדש ביום ההוא. הוא ביקש ממני כאמא הקרובה: "אמא, אמא הקרובה, האם תרצה לזבוח את חגך עבור זאת? ואני ניתתי לו ברצון, כן, ברצון מאוד ובשמחה את תודה שלי.

כנסיית הבית הזו זוהרת בהירור הלבן שלה היום. הכל הוא פרובידנציה, הכל היא הפרובידנציה של השמים, ילדי מריאם האהובים שלי. שוב ושוב אב הכול מנחה ומנהל את כל דבר עבורכם. ברור שאתה נותן לו כוחות אנושיים ואב הכול נותן לך בנוסף לכוח אלוהי. כאשר חוזקך האנושי מתחיל להתדרדר, הוא ייתן לך כח אלוהי.

כן, ילדי מריאם האהוב שלי, היום קיבלת את הכוח הזה מאב השמים. פתאום סבלת כפרתה נפסקה. לא יכולתי להאמין בזאת. אך אב השמים רצה את כחך האנושי. הוא רצה לקחת ממך את כפרתך כי זה היה פרובידנציה. הכל באותו תדלוק קודש צריך להיות מנוהל, ניקוי ונסגר שוב כי זה יום שלי, צנקל שלי ואזכור לכן התאספתם יחד הלילה בחג הזה.

אני רוצה להביא לך שמחה ושלווה, שלוות הלב ולא השלווה שאולי תנסה בארץ העולם הזו. אתה זבחת אותו. אתה הכחשת עונגי הארציים. וזה נכון ומסודר. אתה שם להציל הרבה נפשות רבות שעומדות על פני התהום, - הרבות נשמות כהנים. גם אתה, ילדי היקרי שלי, חייב לכפר על הכנסייה הזו, שהיא נהרסת יותר ויותר, מוכרת והוא לא מאמינים בה עוד.

רוצים להעביר הכל יותר ויותר למודרניזם. המודרניזם הוא הכנסייה הנכונה, האמיתית? היא מכילה את האמת? לא! מודרניזם מנוהל על ידי כוחות הבונים החופשיים, על ידי כוחות שטניים. האם רועי העל שלי מאמין ומאמינים ראשי הרועים שלי וכוהנים שלי באותו הכנסייה המודרנית? כן! הם לא הפכו לקורבנות. אני הזהירה אותה פעמים רבות כאמו של הכנסייה לחגוג את ההקרב הקדוש לפי טקס טרידנטיני על פי האפיפיור פיו החמישי. האם הם צייתו לרצונות אב השמים? לא! גם היום הם דוחים אוכל זה קודש. כן, הם רודפים אחריו והם שונאים אותו. וכל השליחים שלי, שאב השמים נתן להם, לא רק למטרות מידע אלא לחטא, גם אותם הם שונאים. הם רודפים אחרייהם בשנאתם.

כן, גם האחוות, אחיות פטרוס ופיוס עוינות אל המשלחים היקרים של אב השמים. הם בוזים להם, רודפים אחריהם בשנאה. זה לא מסוני, יקירי? אתה גם סובב על ידי כוחות אלה המסוניים? האם תרצה לשמוע אותם או לאביך השמיימי וישו המשיח בטריניטי? האם תרצה להמשיך לחגוג את זו ארוחת הקורבן לאחר פאפא יוהנס כ"ג? זה נכון? האם לא שונה הרבה בזה הליטורגיה הקדושה? האם לא הושמטה התפילה למען אויבי הכנסייה ותפילת לי, אם השמיימה? איך נראה זאת? האם כובדתי, כאמא של הכנסייה? האם לא זנחו את סוד האלוהים הטריניטי בסודה של הקדושה הבזה של המזבח? האם גם זה רודף אחריו? האם תרצה להרוס אותו? זה לא הסוד הגדול ביותר, סוד האמונה?

איך אמא השמיימה צריכה להיות עצובה שגם בני, ישו המשיח, איננו מכובד ומנוקד בכבודו בסודה. כמה אהבה הוא רוצה לתת לכולם. אך האם אתם מוכנים לקבל את האהבה הזאת? האם אתם דוחים את האהבה הזאת כאשר הוא מבטיח אותך בעיניים שואפות? אתם הפכתם גאוותניים ובוזים לקטנים. האם לא בחר ישו המשיח קטנים וחלשים כמשלחיו, נביאיו? האם היא תמיד בוזה. ואתם ממשיכים לומר, "יש לנו הכתבים הקדושים. מה עוד צריך לנו?" האם אתם יודעים עדיין את הכתובים הקדושים היום? לא! אתם אינכם מכירים כלל את הכתבים. אתם אינכם יודעים מה אתם אומרים. כתוב שנביאי תמיד בוזו, אויביהם ואף הורדו מהחיים.

ואתה, יקירי שליחי, איפה אתם עומדים? האם אתם משרתים את האל הקדוש השילושי? כן, אתם שם כדי לנחמו ולכפר עליו. אף שאתם נבזים, אתם מתפללין וכופרים עבור אויביכם, במיוחד אתה, פרחתי הסובלת הקטנה, כפי שאני, בני ישו המשיח, קורא לך פעמים רבות כדי לעודד אותך לכפר. אל תשימו לב לתלונותיך, אלא התבוננו בצלב של בני ישו המשיח. צפו בסבל שלו, איך הוא סובל בך, כיצד הוא רוצה לסבול את הכנסייה החדשה בך, כי הכנסייה הישנה נהרסת, הכנסייה המודרניסטית.

מה אומר עליכם הרועה העליון שלכם, האפיפיור הקדוש בנדיקטוס שישה עשר? הוא חושב שהדתיות הבין-דתית מכילה את הכנסייה האמיתית. האל השילושי אינו רוצה להיות בין-דתי! ישו המשיח, בני, יסד את הכנסייה היחידה, הקדושה, הקתולית והאפוסטלית, את הזבח הקדוש, את הכהנות.

ועתה חייב בני ישו המשיח לסבול את הכנסייה החדשה ואת הכהונה החדשה בך, שליחתי הקטנה. האם זה לא כואב לו שכולם פונים אליו בגבם, מבזים אותו, אף שהלך לצלב עבור כל חטים, אף שהגאל את הכל. אך הם אינם מקבלים חסדי שלו. כן, הוא רוצה לזרוק עליך, במיוחד על כהניו, אהבתו הגדולה של הצלב. הלך לצלב למענכם. ואף על פי כן, אתם מבזים את בני, את בני בשילוש.

עתה האב השמיימי מדבר אליך פעם אחר פעם. הוא אומר לך מילים של אהבה, מילים של תאווה. היכן כל זה קול ואש? עליך להמשיך ולבזות אותו? לא אתה עוד אוהב אותו? הלא יכולת לזכור את דברי הקדשתך? האם שכחת הכל והסרת את בגדי הכהן מזמן רב? זאת אומרת שגילית את בני ישוע המשיח. הבגדים של הכהן, היכן הם? היכן השבעה סקרמנטים שאתה צריך לתקן בבהירות ובכבוד מלאים? היכן הסקרמנטים האלה? עדיין ראויים הם? אתה מציין אותם בכבודה וכבוד מלאים? לא!

כמו תולעת דוכא, הוא שוכב לרגליך וצועק על נשמותיכם. אבל עוד גדולה בוזכם. כמה אהבה הראה לכמרים שלך, לשליחים! האם אתה עדיין מודע למה אתה מציין באכילה הקדושה אך לא במזבח העממי? זה אי-אפשרי!

בני מריה היקרים, אספו עצמכם כדי לעמוד איתי לנחמה של האלוהים השלישות. הוא מקבל נחמה רבה ממך שרוצה להמשיך, שלא נוטש את הדרך הקשה והסלעית הזו. לא, להפך, אתה עולה על ההר הקשה לגולגותה צעד אחר צעד. אתה רוצה להיות שם כדי לנחם כל השמים ולכפר על חטאיהם החמורים שמתבצעים עוד בידי בני הכוהנים היקרים שלי.

הפסיקו את המודרניזם הזה, כי בן זמננו יופיע בקרוב בשמים עם אמי הקדושה שלו, באור ובעוז גדולים מאוד. איפה זה יהיה? ברור שבאתר החן האהוב עליי ויגראצבד. האם אתם מוכנים, ילדי מרי האהובים שלי, להמשיך להילחם עם אני למען הכנסייה החדשה הזו שתזהר באורותיה המלאים? האם גם אתם מוכנים לעשות כל הקרבנות הרבים הללו על ידי המשך הבוז וההרס לכבדכם? אך תתמיכו! היות גבריים ותעמודו עד לנשימתכם האחרונה. תביטו תמיד בצלב, כי אז אתם יכולים להעלות את הקרבנות הגדולים ביותר. וזה גם מה שרוצה אב השמים.

וא עתה אמי האהבתי, אם החסד, מברכת אותכם, שאתה הסוכן של כל החסדים. אנחנו מבקשים את ברכתם עם כל המלאכים והקדושים ושולחים אותך לקרב. היות מוכנים! אמי מברך אותך בטרינארי בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמין. אנחנו מתודות על הסעודה הזו של היום, שבאפשרותי לדבר אליכם ושאתם מוכנים להילחם עם אני. אמין.