יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

חג התעלה ללא דופי של מריה הבתולה.

אמא של אלוהים מדברת לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסייה בגטינגן דרך כלי הנגינה והבת שלה אן.

בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה אמין. היום נאספו סביב אם הקודש רבים מאוד מלאכים. היא הייתה מכוסה בנגינה זהבית. שמלתה לבה כשלג ורבים ממני כוכבים קטנים הירקעו עליה. הכתר הזוהר באור בהיר. ברגליים נישאה רוזות זהביות. המלך הקטן של האהבה שלח את קרני אורו לאם הקודש. מיכאל הארכאנגל הפעיל חרבו בכל ארבעת היעדים ויווסף הנקב לירקו הלבן שלו. בית הכנסייה היה ממלא במלאכים זהביים ולבנים. האוויר נצנץ מכוכבים קטנים מבריקים. אב הקודש היה טובל באור חם ומפנה את ידו הימנית למעלה ומתחת לארון, אחר כך לאם הקדושה ואמר: "האזינו לה! היא אמי והאמא של הכנסייה."

גבירתנו תדבר: אנכי האמה השמימית מדברת עתה ברגע זה דרך כלי הנגינה הרצון, המושמע והעניו והבת שלי אן, שמתמצת במלוא רצונו של אב הקודש. אין דבר ממנה.

הילדיים האהבים שלי מקרוב ורחוק, הנאמנים האהבים שלי, הקבוצה והצאן הקטנה האהבה שלי, אנכי אמא האלוהים, ללא דופי, מדברת אליכם היום בחג זה שלי. רוצה לתת לכם הוראות, הוראות מהשמים, כך שתוכלו לעבור את הזמן הבא. מה שיבוא עליכם, ילדיים האהבים שלי. כמה איבה, כמה לעג וכמה תורות שקריות יפוצו.

ילדים אהובים שלי, במיוחד אתכם, אוהבים קטנים וחבורתך הקטנה, אחזו! אתם אהבים על ידי אביכם השמיימי בטריניטי ואף יותר מאהבתי האמיתית באמא שבשמים. אשמור עליכם. אעצב אותכם כי מותר לי לעשות זאת על ידי אב השמים וכיוון שהרצה של אב השמים.

ילדי אהובים שלי, אנכי כאם שמימית רוצה לשמור הכל ממךם. אך הרשע תפס את כוחו, כאן ובפרט במקום התפילה שלי בויגראצבאד. כמה רעות קרו שם במקום שלי? כמה צרות אירעו שם. וכמה אויבויות וחיקוייות הייתם חייבים לסבול.

אודה לכם, אהובי, שכן עמדתם עד היום הזה. ההגנה נוספת תגיע אליכם כי אלו הם מבחנים, אהובים שלי, - דבר אחר אלא מבחנים שיאמצו אתכם ולא ירפאו אותכם.

ההיום בשעה 15:00 גם חוגגים את שעת החסד כאן בכנסיית הבית הזה. כמה חסדים ישופכו על העיר גטינגן, שצריכה צורך דחוף. הכוהנים שוכבים בעקשנות של אב השמים. הם לא מקשיבים להודעותיו.

בני ובתי היקר של מרים, כמה אני צועקת כאם הכנסייה לראות אתכם עוזבים יותר ויותר את בני, שלא להעריץ עוד את הקודש הבזה של בני, ולא לחגוג עוד את קדושתו הקורבן שלו. זהו משימת הרועים לחגוג כל יום את המשתה הקדושה הטרידנטינית הזאת כדי שזרמי החסדים יזרמו. אף כהן לא יכול להחזיק בכוח זה בעצמו. הוא חייב לבקש כח אלוהי ולתפוס אותו מהשמים דרך מאמציו לקדושה.

האם הכוהנים בארץ מולדתו שלך שואפים לקדושה? לא! הם ממשיכים לזלזל בהודעותי שאני שולחת לכל העולם.

אמא היקרה, בני ובתי המריאנים האהובים עלי, אני מצפה יותר ויותר לנגישותכם. רוצה לחבק אתכם אל לבי כך שלא יקרה לכם דבר. בקשו לגיונות מלאכים שאז אשמור אותם עבורכם. צרכיכם בהם.

האם חושבים שמשתה הקרבן הטרידנטיני הזה, אותו צילמתם והוא יוצא עכשיו לעולם דרך האינטרנט שלי, לא מתקיף ולא אויב? האם חשבתם שתוכלים לשלוח את הסרט הזה לעולם ללא לעג? לא! עליכם ישפוך לעג ולחרפה כי זה משתה הקורבן של בני יישוע המשיח, המסעה היחידה, הקדושה. אין ארוחה אחרת תקפה לפני האב השמיימי בטריניטי. הוא עצמו שלח את בנו לעולם כדי לפדות אתכם כולם.

וְעַתָּה בָנַי, הֶחֲלָה זְמַן הַכִּינוּן לֵילִידַת בְּנוֹ יֵשׁוּעַ מַשִּיחַ. כַּמָּה אֲנִי רוצֶה שֶׁאֱפוק חַסְדֵּי הַמוֹלָדוֹת הַזֶּה לִבְכֶם. פְּתוחוּ אֶת לִבְכֶם לָאֱמֶת הַשְׁלֵמה ולחסדי, חַסְדֵי הָאֱלוֹהִים הַזֶּה. כַּמָּה יְקָר לָכֶם אַחַי מוֹשֵׁעַ שֶׁל מרים, זֶה חַג הַפֶסַח הַקוֹדֶשׁ הַיוֹמִי הַזֶּה אֲשֶׁר תָּכְלוּ לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת הַזֶּה. מֻאָסִים עַל כֵּן לַחֲגוֹת חַג הַפֶּסַח הַקוֹדֶשׁ בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת הַזֹּאת. מַדּוע? כִּי לַכֹּהֲנִים הַאֵלוּ זֶה הַשָׁלִיט וְלֹא רוצוֹת לָתוֹת אֹתוֹ לָאָב הַשָּׁמַיִם. כֻּלָּנוּ יודע, שֶׁהוּא הָאָב הַשָּׁמַיִים הַכְּבוּד וְהַיָּדוֹעַ בַּתְּרִיעָה.

לָמָּה אַחַי כֹּהֲנֵיכֶם, לֹא תַאْمינוּ? מַדּוע אַתְּם בוֹזִים חַג הַפֶסַח הַקוֹדֶשׁ שֶׁל בְּנוֹ. זֶה הָרַב לָכֶם מֵאֲשֶׁר תוּכוֹלוּ לְקַבֵּל. אֵין רַחֲמִים גְדוֹלִים יוֹתֵרוּ בָּכֶם מִזֶה חַסְדֵי הַפֶּסַח הַקוֹדֶשׁ. אֲנִי לֹא נִמְצָאת שָׁם כְּמוֹת אֱמוֹת? לֹא רוצה לָתוֹת לָכֶם חַסְדֵי הַזֶּה. אֲנִי מוֹשֵׁחַ כָּל הַחוֹסֵן? כַּמָּה פַעמים צְרִיכָה לָצֵאת ריקָם, אֱמוֹת שָׁמַיִים. חַסְדֵי הַזֶּה אֲנִי רוצה לָתוֹת. וְאַךְ הָאָדָם מוֹאָס בָּהם, כְּמוֹ שֶׁמָאוֹסִים חַסְדֵי בְּנוֹ יֵשׁוּעַ. אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְבוזִין אוֹתוֹ. כַּמָּה דאגתי לִיבִי שֶׁל אֱמוֹת, לְהצִיל רַבִים מִן הַשְׁאוֹל הָעוֹלָם.

אַחַי כֹּהֲנֵיכֶם, אֲנִי קורֵאת לָכֶם שׁוּב וְעֲשׂוּ חַג הַפֶסַח הַקוֹדֶשׁ הַזֶּה בְּרִיט מֻל כְּנָא. אֵין דָּבָר שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חוּץ מִמֶּנוּ! תַעֲשׂוּ הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ.

האב השמימי מחכה לזמינותכם גם לאמא שלכם השמימית. כמה אני אוהבת אותך. אנכי גם המלכה של כל הכהנים. עוד אני מצפה עם עיניים בוכיות לתשובה של בני הכהנים שלי. הם אף אינם מזהים אתי כאמא שמימית יותר! לא! רוצים לחולל את חג המולד הזה. הלידה של ישו המשיח, בן זקני, כבר אינה חשובה להם. האם זה לא פוגע בלבי בלתי נדמה? כמה פעמים הייתי מנשנת את ילד ישו הקטן בחיקי. גם אתכם תקבלו אותו ללבבכם ביום חג המולד. הוא מחכה לביכותך להיות פתוחה מאוד כך שגם לידת בן זקני ישו המשיח תקרה בליבךם. אהבה, יקרתי, האהבה צריכה לנזר, לצלול לעולם.

המסרים הללו צריכים להישלח לעולם. אנשים צריכים להתעורר. אם שלך קוראת אליך לחג הקדוש של בן זקני. למה אתם מחכים? כמה זמן הטריינטה חיכה לתשובתכם: "כן, אבי, אני בא! כן, אבי, אנחנו מתחרטים מכל לבבנו! נהפכתי אשמים לפניך, אבינו השמימי, ומתחרטים על הכל בהכרה ראויה".

לאם אתה באים, יקרתי? אנא בקשתי! זה הרגע האחרון. אז גם האירוע יעבור עליכם שלא מאמינים. והוא יהיה אכזרי. ואני, אם שלכם השמימית, צריכה לצפות כיצד חלקים גדולים מהארץ בוערים מכדור אש שהאב השמימי שולח אליך. הוא לא מחכה יותר. הוא מאפשר זאת לקרות. אך הוא יכול למנוע את זה דרך הכפרתכם, דרך התפילות שלכם, דרך חרטה שלכם.

האם אין לכם את שבעת הסקרמנטים? הם לא יותר רלוונטיים עבורכם? האם אתה, בני הכוהנים שלי, הולכים היום לסקרמן הקדוש של התשובה? לא! אתם עצמכם מציעים למאמינים תפילת תשובה. זה באמת? הלא יסד בני ישו המשיח את שבעת הסקרמנטים מאהבתכם? מדוע אינך מאמין? מדוע אין פונים בחזרה? פעם נוספת אני מבקשת אותכם עם ליבי האמייני.

אתה, צאנתי והרדתי היקרים, תחת מנטלת ההגנה הרחבה שלי. אתם מוגנים בכל מצב. לא יקרה לכם דבר. הניצחון יחגג איתכם, יקרי לי, כי אנכי, אם נלקחתה ללא דופי, אשבר את ראשו של הנחש עם כולם, ילדי מריה היקרים. המתינו עוד מעט וזה יעשה. באו אלי, במיוחד היום בשעה 15:00 ולקחו את החסדים הללו ללבבכם. הם מוקרנים על כל העיר זו של גוטינגן, אחרת גם היא תושמד, כי פשעי קודש גדולים נעשו ונעשים עדיין על ידי הכוהנים הזה במקום זה. ליבי האמייני בוכה עבור כהנים אלה המורדים. לבי פתוח לחלוטין. אם שמים שלכם גם היום תחת הצלב ואתם, ילדיה היקרים שלי.

אתה כבר עברת רבות של ייסורים. ואתה, צאנך הקטנה שלי, קיבלת את היסור הזה. במיוחד אתה, ילדי הקטן שלי, מלא בסבל כבד. ויסור זה לא יעצור כי בני, ישו המשיח, רוצה להקים בכם את הכנסייה החדשה שלו ואת הכהנות, כי הכוהנים היום אינם הלוכים בדרך הקודש הזאת. מריה זילר, ילדי האהובה שלי, גם היא נבזתה. כמה ייסורים עברה כבר ואתה ירושתו.

אני, אב השמים המדבר בשעה זו, מינה אותך לעשות זאת ואמא שמיימית התחננה לי לשלוח פעם נוספת את בני ישו המשיח אל העולם או אל לבך, ילדי האהובה שלי, כי הראתה הכנות לסבול, כי לא תופסת ומשום שהראשונה תמיד מחדש, אף על פי שיסורך לפעמים בלתי נסבל.

אל תשכחי, ילדי! ואתה גם, צאנך הקטנה והצאן שלי, אל תשכחו! כמה עוד אני מבקש את הנפשות המאמינות, שיתחרטו ויצטרפו אליך. למה לא תאמנו באירוע הזבח הקדוש של בני גם היום, ביום החסד הזה, דמעותי זורמות בגלל כן.

אני אוהב אותך, אני אוהב אתכם כלכם ואני רוצה לקחת אתכם תחת חפיתי המגינה שלי. אם היקרה שלך, אם הטהרת הנקלטת והמ�לכה ניצחון רוצה לדחוס אתכם כולם אל לבה, לליבו האוהב שמעולם לא יפסיק לאהבה באהבת האלוהים.

וא כך אברכך בטריניטי עם כל הקדושים והלגיונות של המלאכים השומרים עליך, בשם האב ושל הבן ושל הרוח הקודש. אמן. אתה מאוהב! תזרח אהבת עונת ההגעה הזו עמוק אל לבכם! אמון.