יום חמישי, 1 ביולי 2010
חג הדם היקר של אדוננו ישוע המשיח.
ישוע המשיח דובר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית והעבודת הכור השקודש בבית התפילה בגיריץ דרך כליו ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. במהלך המיסה הקדושה, מספר גדול מאוד של מלאכים נכנסו לבית התפילה הזה, סובבים את הטאברנקל, הסמל לשלישות גם לאמא השקודשה. הלב של פסלו של ליבו הקדש ניר בקרמין כהה וישוע הצביע על לבו הפצוע ממנו זרב הדם. זה עבר אל לב מרים, ממנה אף היא זרבה דם.
ישוע המשיח מדבר היום: אני ישוע המשיח מדבר היום דרך כליי הרצון העקבי והעניו ובתי אן. היא שוכבת כולו ברצונו של האב השמימי בשלושות ומדברת רק מילים מהשמים, אין דבר ממנה.
עדרים הקטנים היקרי לי, הנבחרים היקרי לי והמאמינים היקרי לי, היום אתם חוגגים את חג הדם היקר שלי. האם אתה מודע, מאמיני יקירי, שהחג הזה חשוב מאוד לכלכם? לא! במודרניזם הוא צויר. אין לו עוד קיום. כך, יקרותי, אתם מזההים רק את המיסה הקדושה הטרידנטינית שלי כמיסתי הקדושתית, היחידה שבה אני מאפשר לעצמי להיטהר על ידי הכוהנים הקודשים שלי. זהו הכוהנים הנבחרים שלי שאחריהם אני, שהם מראים לי ציות בשרשותי.
אחי האמונים שלי, למה עדיין לא מבינים שספכתי את הדם היקר הזה גם עבורכם? למה אינכם חוזרים? למה עדיין לא נמנעים מכנסיית המודרניסטים? יכול דמי הקדושים לזרום שם? לא! זה יהיה מוטל בושה. רק בתפילת הקורבן הקדושה הטרידנטינית זורמים דמי הקודש שלי, הדם היקר שהזרתי עבורכם ולרבים. לרבים אמרתי במכוון, כי המילה הזאת שונתה. האמנם לא ספכתי את הדם ההיקרי הזה בגן השמן עבורכם? האמנם לא ספחתי אותו בעת הסקירה, בכתר הקוצים, בצליבת הצלב הבזוי? האמנם לא זרמו דמי הקודש וההיקר מהפצע בצידי? את הטיפה האחרונה של הדם ההיקרי הזה ספכתי עבורכם. למה איננו עוד מכבדים אותו? גם במודרניזם גביע עם דמי היקר שלי ניתן, - אף על ידי הלאים. האפשר זאת, אחי האמונים שלי? לא תזההו בשקר הזה, בחילול הקודש, אשר הכוהנים המבצעים אותם, שאינם עובדים עוד אתי, גם לא את גופי, וגם לא את דמי היקר שלי, כי הדם ההיקרי שלי צריך לשתות רק על ידי הכהנים. רק הם מותר להם. אתכם, אחי האמונים שלי, מקבלים אותי בגוף ודם בתפילה הקדושה, בלחם השמים. גם זה איננו עוד מכבד.
לכן, אחי היקרים שלי, ביום הזה חוגגים את החג הגדול הזה היום עם קטרת, עם שירת זמר, עם הכל שייך לו, כלומר גם עם התצוגה הקדושה. לכן אני נותנת לכם מילים אלה היום. אני משמיע אותם עמוק בלבבכם כדי שתבינו כמה ערך יש לדמי היקר שלי עבורכם. בכל יום זורמים דמי ההיקרים הזים על כל המזבחות החוגגים את חג הקרבן הטרידנטיני הקדוש. הוא זורם, אחי היקרים שלי, גם מזללי היקר שלי. ותטבלו ביום זה בדמי היקר שלי.
אף אחד לא יכול לפגוע בך אם אתה עובדת את הדם הקדוש הזה שזרם מלבי. הוא יזרים עמוק אל לבבכם בקשר עם דם לב אמי היקר. ליבי מאוחד בלבה. האם זה לא משהו מאוד מיוחד עבורך, ילדי? עליך גם לכבד את אימי הקדושה מרי, אם האלוהים, והאם אתם, נאמני, תוכל עוד לקרוא לה, נאמני, 'מריה'? האם אינכם מבינים שזה פגיעה? זה יאמר תמיד: אמי, אמי אלוקים או גברתנו מרי. לא תקראו רק לשמה מריא, כי מריא יכול להיות קרוי לכל אדם אחר.
היא ילדה את בן האלוהים, אותי, משיע העולם. לכן זו הזעם הגדול של שם אמי היקר, האם הנקייה והמקבלת ומלכת הניצחון. האם מרי באמת עזרה לאנשים שהניחו שם לוחות הקדשה? האם מריה עזרה? לא, ילדי! אם האלוהים מרי עזרה, לעולם לא רק מרי. כמה פעמים השם הזה מנופץ. אחד רוצה לקחת אותו ממך. אחד רוצה לשלוף את אמי אלוקים מלבבכם. האם הם יכולים, - לשרוט אותן מהלב שלך, אתכם, ילדי הבחירה, אתכם, צאנצני היקר? לא! אם הקדושה גרה בלבבוכם. היא עם טיפול קבוע עבורכם. זה יוצר במיוחד באמונות הטובות. אהבו אותה כפי שאני אוהב ואהבתיך מהקדם ולקדשה שוב ושוב!
זה לבבה הטהר של מרים אליו אתם צריכים להתקדש יומיום, - גם ילדיך שטעו. הקדיש אותם ללבבה הטהר של אימי. דמי זרחו דרךכם, - הדמים היקריים שלי. האם זה משמע שהוא לא חייב להיות מאוחד עם אימי השמימית? למה אתה לא מבין, המאמינים היקרים שלי, עבור מי אנכי מחכה בארצותך, אתם שצריכים גם להתקדש לדמי היקריים שלי כמו שהקדשתם עצמכם היום, מאהבתי הקטנה, לדמי היקריים שלי, כי חודש יולי זה מוקדש לדמי היקריים שלי. גם זאת לא ידוע עוד בקרב המאמינים. הוא פשוט צויר. נשכח. אתה משאיר אותו בצד ולא שומע כלל לדם הזה, - הדם שלי שנשרף עבורך.
אני אוהב אותכם, מאהבתי הקטנה, בחירי ואתם, המאמינים שלי, שתחזרו בתשובה באמצעות הכפרה שאנכי עושה עם מאהבתי הקטנה. ועתה ישוע האהוב בטריניטי מברך אתכם עם אימי השמימית ומאמך שנתתי לכם תחת הצלב, עם כל המלאכים והקדושים, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמין. התעמקו בדמי היקריים שלי ותקדשוה באופן מיוחד בחודש זה!