יום שישי, 11 ביוני 2010
חג לב של ישוע הקדוש.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטריינטינית הקדושה והערצת הסקרמנט הקודש בחדר התפילה בגיריץ באלגאו דרך כליו ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקדש, אמין. במהלך תפילת התריסר ומשהו הקרב הקודש, הוסרו כל הפסלים באור בהיר במיוחד סמל הטריינטיות מעל הטברנאקל ובפרט פסלו של לב ישוע הקדוש.
האב השמימי: היום חוגגים את חג לב ישוע, - זה החג הגדול הזה. וזה אני, האב השמימי בטריינטיות, רוצה לשתף כמה מילים מיוחדות, הוראות ונבואות. אני רוצה לגלות אותם למאמיניי שממשיכים אחרי בני ואומצים עליהם כל הקשיים והעוולות ומשכימים בדרך הקדושה באהבה.
ועתה, יקרי לי, אומר האב השמימי: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו בזמן זה דרך כליי הרצון והכניעה והשפלה ובתי אן. זאת רצוני ורצונו ושליטתי ואומרת רק מילים שבאות ממני. כן, היא משתפת פעולה לי, יקרי לי מאמיניי, צאני הקטנים האהובים שלי, הבחורים האהובים עלי. כמה אוהב אותכם בזמן זה של מבחן, הזמן הסוער הזה, באלימות הרעה שמאפשר לה עוד, כי סערה גדולה עכשיו נושבת מעל מקום התפילה ויגראצבאד. הסערה הוזהרתם עליה הלילה האחרון. אלה אותות השמים! הפנו את תשומת לבכם לאותות אלו!
היום, ביום חג לב ישוע בני הקדוש שלי ישו המשיח, שנה זו לשכנים, שהוכרזה על ידי האב הקדוש בארץ, פאפא בנדיקט XVI, הסתיימה בשנה שעברה בחג לב ישוע.
מה זה אומר לך, רעייתי היקרות? הלכתם אחר רצוני, רעי וראשי הרועים? ניסיתם לשנתה זו לחוג את חגו הקדושה של קורבנתי ברצינות? לקחתם על עצמכם הכל כדי לחגוג את זה קרבו של המסה, קרבו של ישוע המשיח, במיזבחי הקרבן? לא, רעי היקרות וראשי הרועים ורעייתי הראשית. גם אתם לא הסכמתם לקחת הכל על עצמכם ולחגוג חגו הקדושה הזאת בציבור לפי רצוני ותשוקתי. לא, לא גברתם. עדיין בחרדה אנושית לחיים שלכם. האני אינה הדבר החשוב ביותר לך, רעייתי הראשית? האני אינה הדבר החשוב ביותר לך? מי אתם הולכים אחריהם? הלכתם אחרי ראשי הרועים שמצחיקים אותי ומסתננים עלי? כן, רעייתי הראשית, הזדמנות אחת לאחר השנייה נטשת. רציתי להחזיר אותך, לטהר את נשמתך ולהעביר אותה בחזרה לתשובה. אך לא הלכתם אחרי בשירותי. המשיכתם לחגוג חגו הקדושה הזאת בבדידות של כנסיית הבית שלכם. זה אינו מספיק תשומת לב לי, ולא היה גם עדות עלי.
כן, היקרות שלי ומשיכתם להסגיר, לקרבן ולהתפלל. ואילו מה קורה בילדתי הקטנה? האינו בנה ישוע המשיח סובל שם את הסבל הגדול ביותר כעת? אנושיותה מתעוררת בה. זה האלוהות שמכניסה אותה. באנושותה היא חווה את החולשה הגדולה שלה.
כן, ילדי, סובלת עוולות בך, כי אדוני היקר ישוע המשיח סובל בך. הוא חווה את העוולות האלה. הוא חווה את הנטישות הגדול ביותר בך. לא ננטש על ידי כולם, גם על ידי תלמידיו, בהר הזיתים שלו? אינו בני ישוע המשיח חווה בשעה זו שעות ההר הזיתים שלך, נטישה מכל? אתה מרגשת את הנטישות האלה. מחלת אחת באה אחרת. אך זה רצוני וצותי, ילדי. תרגישי ננטשה על ידי כולם כי בני ישוע המשיח נשא סבל זה בך, כי הוא רוצה להקים את הכנסייה החדשה לפי תוכניתי ורצוני.
כמה סבל צריך לסבול במקום התפילה שלי, - במקום התפילה ויגראטסבאד. שם הוא סובל את הצער הגדול ביותר. כן, מנהל המקדש הזה עושה לי את העוון הגדול ביותר. איסור המרחב הזה אומר לך שבעצמי, האבי השמימי בטריניטי, גורש ממקומי ושהייתי מקבל איסור מרחב זה מהמנהל של המקדש והרגשתי גם את העונש על הפרת גבול.
אתה, ילדי, נתנת לך המילים אתמול. נחקרת על ידי המשטרה. זה היה גם רצוני וציוויי. צריך להרגיש תקוף באנושיותך, אבל האלוהות מחזיקה אותך. במחלתך הקשה הנוכחית היית מתה כבר מזמן. הכוחות האנושיים שלך עוזבים אותך יותר ויותר כל יום. אך זה רצוני וציוויי שתרא שהאב השמימי שמור עליך באלוהות. לא חווה בנו ישוע המשיח את הגרועים ביותר הזה באנושיות: סבל הנטישה, כאב קיצוני, הלעג והחזרה? הולך הוא לסבול כל אלה בדרך הצלב שלו? ואתה עכשיו סובלת את העינויים האלה בשלך, כדי שיוכל להקים מחדש כנסייתו, הכנסייה של ישוע המשיח, גם זה הכהונה.
הוא נטוש על ידי כל הכוהנים עד לרעה הגדול. צריך הוא להרגיש את הבדידות הזאת בשלך, כן, בדידותו של להיות נטוש על ידי כולם אותם בחר, אותם מינה לבניו הכהניים? כל ההכמורה עוזבת אותו, ילדי! לא זה מר שבליבו סובל שהוא חווה בשלך? אתה תוקעת בצדק, אתה תוקעת בצדק באנושיות. אתה מחשיבה זאת הנטישה והעול הזה בתוך, שהמנהיג המקום התפילה מאפשר לעצמו לקרוא למקום זה, למקום התפילה שלו. לא, אני הראשון כמלך על מקום התפילה הזה ואף אחד לא יוכל למנוע ממני לשלח את שליחי לדרוך על המקום הזה של מקומי החן ולעבור לכפלת החסד של אם השמים לי להקריב, להתפלל ולקפר.
אתה לא עושה דבר אחר, יקריי, - דבר אחר. ולכן תואשמו בגלל התפילה, הקרבן והכפרה. האם זה נכון, מאמיניי? הייתה ליו"ר הזכות לדורש 16,000 אירו מבני הכהן שלי? הוא עשה זאת והוא כעת מאשים את בני הכהן שלי שוב על פלישה. אתם, מאמיניי, חייבים לחוות זאת. אני מגלה לך כי נתתי הרבה הזדמנויות לבני הכוהני שלי כאן כיו"ר המקום לתפילה. הייתי מולו עםכם, ילדיי. האם קיבל את ההזדמנות? לא! זעמו גדול מאוד, שכן כח הרוע עובד בו. כח הבונים החופשיים מחזיק אותו מהטוב, מהתשובה.
כמה חטאתי בך, ילדי. כל שבוע הייתי חייב להטיל עליך את הכפרה הזו עבור יו"ר המקום לתפילה. כך שלא תגדל זעמי, כפרת ונתת כפרה מרצון. ועתה תחוש עצמך מותקן לא צודק בעצמך בבשרך. כן, זה נכון ואמתי. אתה חייב לחוש שהטיפול בלתי הוגן מכיל אמיתות. האם אינך עושה הכל, ילדי יקרתי, לי, אב השמים בטריניטי? האם צריך שאני מאפשר לכל זאת לקרות בך? כן, ילדי יקרתי, חייב אנכי לגרום לך כאב זה כי בני, ישו המשיח סובל, - סובל ללא מידה. אך הישארו סבלניים, ילדי אב! אגלה את עצמי כמושל היקום, כאב השמים הכול יכול. כל יודעי ואומץ שלי אומר שבאחד נשימה יכולה להסיר את בני הכהן הזה, מנהיג המקום לתפילה, - באחת נשימה, אם כך רצוני. אך עדיין, ילדי, סובלת ומצריך עם זה זרוע הזעם. האם תרצה להישאר מוכן לסבול את הסבל בתוךך?
כן, ישוע המשיח האהוב שלי אב השמים שלי אני אומר כן לישואך בשבילי ומשיך לכפר עליכם כדי שמקום התפילה הזה יטהר מכל הרע.
האב השמיים: אתמול הייתם בליל הכפור והכפרתם. מחר תסגרו עצמכם לליל כיפור של הרולדסבאך ותכפרו על הלילה כאן בקפלת הבית שלכם. ואתה, ילדי, תשיך לסבול עוד יותר. אתה שוכב במיטה ומרגיש יותר ויותר את חולשתך, חולשתו האנושית שלך. זה כואב, זה כואב מאוד. ואני, כאב השמים, סובל איתך וסובל עבורך. עלי לאפשר את הסבל הזה כאב השמים. ילדי, האם זה מכאיב לי במיוחד כאב השמים? צפה בצלב ומשיך לכפר ולסבול בשקט. התמיד בכל הניסויים, כי אב השמים שלך מחזיק אותך.
וא עתה, אהובי, גם רוצה שאכלול כל דבר לפי תוכניותי באותו מקום, כי רוצה למצוא מגורים נאים כאשר יבוא האירוע הגדול. לא יכולת להבין שאני לא רוצה לגור בדירה הזו עם הציוד הזה? מי פגע בי במידה הרבה ביותר? בני ג', מכיוון שאתי נתתי לו הכל. גם אתה תרצה לקחת עליך סבל זה עבורו לפי רצוני ותוכניותי, ילדי, כי אני ממשיכה לחשוק לנפשו, לליבו הנכון כדי לתת לי שביעות רצון ממנו. כל ההזדמנויות נתתי לך. השתמשת בהן, בני האהוב שלי, או זרקת אותם לרוח והכחשת ואזללת את אביך השמים? כן, תרגיש זאת שהאומץ שלי יגבר. אומץ שלי אראה לך.
וְעַתָּה, יְקָרִי, אני רוצה להמשיך ולשמור עליכם באהבה - באהבת הקודש, כי ליבו של בני ישוע המשיח נדקר בחנית, - זה הלב הקדוש של ישוע ודם ומים זרו ממנו. האם לא עוד דמו הזה זור היום על מזבחות אלו הקרבניים שם חגיגת קרבן קודש שלי מתקיימת, חגיגת קרבן בני ישוע המשיח? האם גם דמו ממשיך לזרום בזרמים על מזבחות אלה הקרבניים? כן, בני זעקתי סבל זה, צרה זו שוב ושוב מחדש.
היו אומצים והמשיכו לעמוד תחת הצלב הזה והישארו משמרת ואומצים, כי רוצה שאתה תמשיך לכפר, להקריב ולהתפלל במקום התפילה ויגראטסבאד. המשיכו את הכפרה בכל הקפלות, אם תוכלו.
קחו על עצמכם כל העבודה ברצון. זה לפי רצוני ותכנוני. מה שתצריך כאן לארוחת הדירה הזאת, אני אשיג לכם דרך הריחות שאגב להם. עד כה הכל היה בסדר וכל דבר לפי רצוני ותכנוני. רוצה לתודה לך בשמחה עולה על קוממיותכם ועל הכפרה שלכם ועל סבליכם, פרחי הסבל הקטן שלי. היו אומצים והחזקו את עצמכם ואפשרו לכל מה שהאב השמיימי רוצה ממך בסבלך ובכאבך. לאתה לבדך. אביך השמיימי משגיח עליך. ויהיותך האנושית תוחלף בכח אלוהי. זה הדרך שאני רוצה.
ברכתיכם עתה בכל אהבה, בכח הקודש, בשליחת הרוח הקדושה, בתריסות, עם אם יקרה שלי, עם כל המלאכים והקדושים, בשם האב ובעל שם הבן ושל רוח הקדש. אמן.
אתה אוהבת מאת העולם! כפר, זבח ותפיל לפי תוכנית אב השמים, כי מייסדת מקום התפילה הזה רדפה בדיוק כמו אתך, ילדי, שליחתי האהובה! זה עדיין לא מוכר על ידי הכנסייה הנוכחית והוא אינו מוכר. סבול וזמן זאת הקודש באנטוני בשמים. היא תעמוד לצידך בסבלך. אמן.