יום שני, 12 באפריל 2010

ליל הכפרה בבית הכנסייה בגטינגן.

אמא של האלוהים, האב השמימי וישו המשיח מדברים לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית דרך כלייה ובתה אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. המזבח של מרים היה מאור מאוד היום ומדונה פאטימה גם הפכה לבהירה ולשקופה. ישו הרחמן נתן את קרני המים והדמים שלו לאמא של האלוהים ולמזבח.

גבירתנו תומר: אני, אםכם היקרה ביותר, מלכתכם השמימית ואם הכנסייה, מדברת אליכם היום דרך כלייה הנכון, המושמע והעניו ובתי אן. היא שוכבת ברצונו של האב השמימי ורק חוזרת על מילים מהשמים.

ילדי היקרים שלי, ילדיה של מרי וילדי העלייה לרגל של הרולדסבאך, אני רוצה לקבל אתכם היום ללילה זה של הכפרה, אותו מבצעים גם ילדי גם בגטינגן ומתפללים בו עד בוקר מחרת בשעה 6:00. כל הכפרה הלילה היא למען התשובה של הכוהנים - לילדיה של כהן. רבים אינם מוכנים לעשות את התשובה הזו, ויישו המשיח סובל על צלבו. הוא רוצה להסיר את זרועותיו מהצלב ולחבק אותם, ילדי הכוהנים. אבל הוא מחכה לתשובתם, ומעדין עד כה בחינם.

זו מאוד קשה לבני כי הוא רוצה להתאחד יומית עם בניו הכהנים בארוחתו הקדושה של זבח והוא לא יכול. למה, ילדי המוכרים של מרי? מכיוון שהם אינם מעוניינים לחגוג את ארוחת הזבח הקדושה זו איתו. הם כבר לא מסרבים לעמוד לרשות בני. הם אף לא מחברים אליו יותר. הם שינו את מילות ההקדש והן לא חוזרות, גם אם ידוע להם בדיוק כי בני השתמש במילים אלה של הקדשה ורק אלו באופן מדויק מאוד, והוא רוצה שהמילים האלה יאמרו על ידי בניו הכהנים באותו צירוף מילים, כך שיוכל לחבור אליהם שוב.

כמה הוא אוהב את כהניו ילדי, כמה! כמה סובל בני מכך. ואני, אם השמיים האהובים שלכם, הקולטת הנקייה, כאם הכנסיה, היכולתי לא לסבול עבור בני הכהנים? כמה ליבי צועק וכמה אני דוהה במקומות מסוימים. ולא אף אחד מהדמעות הדמיות האלה מוכר. לעומת זאת, מאסה באהבתי. אני נדחתה, גם אם אני מציגה את אהבתי במיוחד במקומות אלה של העלייה לרגל. כמה בכתי במקום עליית הרגל שלי הרולדסבאך. הוכרו אי פעם דמעותי? לא! הם אף מכחישים אותן. שם בכיתי עבור בני הכהנים. שפכתי דמעות מרירות והן עדיין נדחות היום.

אתם מפרים את שליחי. ילדי הכוהן האהוב, שהשמיע שם שעות רבות של וידוי והוא נתן להם סקרמנט הפניטנטיה הזה לאלה האנשים, נדחה. אנשי אלה מחכים שוב לסקרמנט זה של פניטנטיה, שאינו ניתן להם יותר באותו מלאות החסד. חסדים ילדי, חייבים לזרום והם אינם זורמים שם. אתם ילדי, לא תבואו לשם עד היום. רק אם אני רוצה זאת.

אתה, קטנטנה שלי, קבל מנוחה קצרה ואבי השמיים נותן לך שתתרפאי מזה כפרת 7 וחצי השבועות. סבלת הרבה עבור הכהנים האלה ותסבול עוד כי אני רוצה לסבול את הכהונה החדשה ביך כי בני הכוהנים שלי לא משמעתי לי.

אני, אם הכנסייה, סובלת עבורה ובני שלי יסבל עוד יותר בכלי ובבתי אן. כמה שעות הוא ישפוך שם את הדמעות המרירות ביותר של הר גת. למה לא תשובבו, בני הכוהנים האהובים שלי? למה לא? למה נתן לך בני כך הרבה הזדמנויות? כדי שלא תקעו לתהום. אתם עומדים על שפת התלול, ואם לא תשובו, תיפלו כלכם לנצח ונצחים כמו כוכבי שלג לעולם ועוד.

כמה חילולים ביצעת! כמה חילולים לבדך ביצע רועה העליון שלי. לו אחריות. הוא יורש פטרוס, שבחרתי. כל ראשי הרועים שלי נקראים על ידי. למה לא תראה לי את הכניעה הנאותה, רועה העליון האהוב שלי? מינה אותך לגרמניה - למען מולדתך, שהיא בעלת משימה מיוחדת. התבונן אם תשמור שהמשימה הזו תתבצע? עד היום לא, רועה העליון האהוב שלי - בני ישו כריסטוס אומר זאת לך.

האם גם הכלים של בני חייבים לסבול בגללך? האם ישו המשיח, בני, חייב גם הוא לסבול בגללייך בה? חשוב על זה, שאתה אחראי ואתה צריך לתת דין וחשבון על כל בני כהנים שאינכם ליווי אלא הונחת אותם. כן, אתה מכרת את הכנסייה הקדושה שלי, האפוסטולית והקתולית. ואתה ראית לדאוג שתתמוטט מבפנים ומחוץ.

לכן חייבת עתה סבלתי את כנסייתי מחדש באותו הכלי שהציב עצמו לרשותי כדי להיות יכול וסובל. אמי האהובה תעמוד לצידי בסבל זה.

אל תשאיר פחד, פרח הסבל הקטן שלי. את גם פרח סבלותי. זכור שמשיחיך סובל בך, - הוא לבדו. תקבל הכוח פעם אחר פעם כך שתוכל לעבור עם ניסיון זה. ובכל השמים סובלים בכנסייה החדשה הזאת. היא תוקם מחדש ואני אקרא לכהני עצמי. לא יהיו אלה הכוהנים שעומדים עדיין על המזבח הפופולרי והרוצה להשוות את חברות הארוחה עם סעודת הקורבן הקדושה שלי, או אף לחבר אותה. זה אינו רצון בני ישו המשיח ואבי השמיים, ילדים יקרים של מרים האם. עמך סובלת אם שמים במיוחד בליל הכפרה הזה בהרולדסבאך ובגטינגן. את מחובר להרולדסבאך והחסדות זורמות למקום העלייה גם הלילה הזה. לא מלא עוד זמן לבצע עלייה לרגל למקום זה. עתה זמנך כאן בכנסיית הבית לשאת באשמה עבור אלה שאני בחרתי ובחרתי אותם.

התאמץ! היות סבלנית מאוד עם יסוד הכנסייה החדשה! היא מוקמת ומוסבת לפני כן. תעבור על סבלים רבים, פרח הסבל הקטן שלי. אבל משיחיך וקבוצתך הקטנה תומכות בך. ואני רוצה שרבים גם יסובלו בסבל זה דרך האווזיס הקטן של אהבה ושלום.

הקימו קבוצות תפילה, ילדיי היקרים, כדי שתוכלו לעקוב אחר בני!

כן, ילדים יקרים של מרי, כמה אמא שמים אוהבת אתכם - כמה. כמה היא רוצה את השתתפותו, היוזמה שלך. רק אז תוכלו להוכיח שהרי אהבתם את בני ישו המשיח באמת.

לא! ההודעות אינן לשוא! עליהן לרכוש באמצעות השתתפותו. אם הן נראות לכם חשובות כך, קנו אותן. אז תדאגו שמילות אביכם בשמים יהיו מאוד חשובים לכם ויעלו מעל הכל, שהמילים האלה יהיינה מרכזכם כאשר ילדי לא יכולה עוד לדבר איתך, הן בטלפון, והן במכתב, והן אישית. אז רק תוכלו להוכיח לי שאתם אוהבים אותי באמת. עד עתה היו לכם הרבה קשר עם ילדתי. אתם זרזו אותן בבעיותיכם. הן הפכו לבעיותיהן.

אבל עכשיו אני רוצה שאתם תביאו את הבעיות שלכם לפני אב השמים. הוא ידאג שהבעיות שלך יתפוסו. התמקדו במילות ההודעות החדשות. ההודעות ישכו, והן יחליפו אותך אם תרצו לקבלן, שאתם מעוניינים - במילים מהשמיים.

ראשית הוכיחו לאמא יקרה שלכם שהרי אוהבים את בני ישו המשיח בטריניטי כך הרבה שכל דבר נראה לכם חשוב. מה שהוא אומר לך - עשה! אז הוא ירטיב אותך בדמו הקדוש שלו ויגאל גם דאגותיך. זה לא יהיה עוד דאגותיכם, אלא דאגותיו.

אני אוהב אותכם ילדי, מעבר לכל! נשאר נא אמונים לשמים! אל תטעו עכשיו שאתם נפרדים מקבוצתי הקטנה! לא תשארו לבד! האם השמימית שלך לא תקח אחריות על כל דאגותיכם? אני לא מביא את צרותיכם לפני כסאו של אב הכול? בטוח, ילדי, זה מה שאני עושה עבורכם כי אוהב אותכם כך מאוד ואני לעולם לא אשאר לבד בצריך ובחולי.

ואכשעת ברכתך האימה היקרה עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם המלך הקטן של אהבה בטריניטי, אב, בן ורוח הקודש. אמין. לילה כיפורים מבורך רוצה לכם ילדי יקירי, אם מובחרת.

דורותיאה שם. רק ראיתי אותה. אני מתפלא. היא חייכתה אלי. היא ישובה בכיסאה אף על פי שאינה יכולה להיות שם כלל.