יום שישי, 12 במרץ 2010
הברכה אמא מדברת בליל הכפרה לאחר המסת הקדוש הטרידנטיני במסדר הבית בגטינגן דרך ילדה וכלי שלה אנ Anne.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. המזבח היה מאור מאוד והמ�לאכים התקהלו סביב הטאבנקל במזבח בהערצה. מזבח הבתולה מריה זהר בשפע אור. רוזה-מיסטיקה החזירה לנו את תפילת הרוסרי הלבן ואת הוורדים מהחובוק כלם הפכו ורודים. כתר שלה בלט כמו אם היה מוטבע באלפי יהלומים. מדונה פטימה וכל הדמויות היו מאורות מאוד. האב השמיימי יצא מתוך התמונה וברך אותנו. המלך הקטן של אהבה שלח מחדש את קרני חסדו לילד ישו. דרך הצלב גם בלטה.
גבירתינו תדבר כמלכת הורוז של הרולדסבאך: אנוכי, מלכת הורוז של הרולדסבאך, מדברת אליכם היום דרך הכלי הנאמן, השומע והנמוך שלי ובתי אן. היא שוכבת ברצון האב השמיימי ורק חוזרת על מילים שהגיעו מהשמים.
אני, אם החיבה ביותר ואם המלכות הרוזות של הרולדסבאך, רוצה תחילה לברוך אתכם, אתכם הבחורים והפליגרים שבעקבות הכל הפלגתם למקום העלייה שלי הרולדסבאך. ילדי האהבה שלי, סרומן הוא השטן. מלא חכמה ורמייה הוביל אותכם לשם.
אני, כמלכת רוזה של הרולדסבאך, מתפלל שם. זה היה רצוני גם רצון האב השמיימי. דמעותי זרמו שם נראות לפני שלוש שנים וברכתי במיוחד על בנים הכהניים שישנו שם בחטא חמור וחטאים חמורים. כן, ליצנות והלעג היו צרכים לסבלם שם בידי בן ישו כריסטוס. כשהיה ילד קטן ישו נעול בארגז והוא לא בכה יותר, - כך אמרו.
יילדי, האם הישולע הקטן לא נאלץ לסבול הרבה דברים שם שבו אני מוכרת כמלכת הוורדים? ואתה, העולים לרגל מתפתים אל הכנסייה הזאת. צרפתים מקיפים את המקום שם. ויכולת השטן אין לה גבולות. כמו שאמרתי לכם גם האב השמימי, בשלב האחרון שבו אתם, תכליתו של השטן בלתי מוגבל. הוא מחשיב תמיד דבר חדש ושונה כדי להטעות אנשים.
כן, יקרי לי שהקריאו את ההודעות ידעו מה קרה בכנסייה הזאת. זה לא יכול להשתנות אבל זה האמת. ניתן להוכיח זאת בעזרת מסמכים רבים, מה שקרה שם - אלילה, ילדי. גם היום אנכי בוכה על הכוהנים.
כמה לילות כפרה כבר עבדתם שם. לא תאבד דבר, ילדי, אף לא ליל כפרה, ואף לא אלו שאתם מכפרים עבורם, מתפללין וזובחים בעיר הולדתו שלכם בגטינגן בלילה. זה רצון האב השמימי שאינך תלכו שם בחודש הזה. גם הודעה זו כבר פורסמה דרך האינטרנט. כן, ילדי הקטנים מגטינגן נצלו מרע זה.
למה, חסידיי היקרים, לא שאלתם את האב השמימי: "איפה נעבור כאשר העבודות הבנייה מתקיימות שם? איפה המקום שלנו?" חסיד אחד שאלה על הדרך בה צריכה ללכת, אם זו היא הדרך הנכונה. היא לא הלכה כי זה היה החלטתה האישית, ולא החלטת שליחי. רק רצתה לקבל אישור ופעלה לפי ליבה.
כן, כמה מריר לי להיות מלכת הורדים ולסבול כך הרבה שם. התעללות חדשות מופיעות תמיד. האם משתתף המזבח הקדוש הטרידנטיני הייחודי כולו שם? הכל בסדר, ילדיי, מה שקורה שם? לא שאלו רבים: "מה קורה כאן? מה אני יכול לעשות? איפה נמצאת האמת והאמת היא?" הם מחפשים את האמת.
ילדיי היקרים של מרי, אנחנו מגנים עליכם כי אנחנו אוהבים אותכם, כי תנצחו עמי במקום התפילה והעלייה לרגל בויגראץבאד - במקומי הניצחון. לכן אנחנו מגינים עליכם מרע. אך זה קשה מאוד לי כאמא השמימית ומלכת הורדים של הרולדסבך לחוות זאת. עמוק בליבי הכאב הגדול, שהוא גם כאבו של בני. הוא סובל את הצרות הגדולות ביותר עבור אמו, אם הטריניטי.
כמה פעמים ביקשתיך לסבל, לזבח ולכתוב תיקון לכוהנים, לבני הכהנים שלי, כדי שלא ייפלו לתהום הנצחית כמו גלי שלג. האם הם צייתו לדברי? ברבים ממקומות הודעותי נודעו, לא הודעות בתי, אלא הודעותי. אני מדברת דרך אותן וזה האמת שלי שאני מדברת. זה נשאר דבר ואין משמעות. היא כופרת הרבה עבור הכוהנים בשעה זו, ואני חייבת לתמוך בה כדי שלא תתמוטט מתיקון זה.
אהובי, היום זה אירוע עצוב לי שאתם הוסו כך מאוד. אך אתם כופרים בחדר התפילה הזה ויש קדושה שם. רבים מהאנשים כבר חוו זאת דרך זרמי החסד המיוחדים והחסדי שהם קיבלו. נוצרו נסים ואלה ימשיכו להתרחש. הכל לא יהיה ידוע לך, אהובי, כי אתם צריכים להאמין בלי ראות. זה האמונה העמוקה שבאת מהצלב, כי כאשר אתם מבטים בצלבו, אתם גם מביטים בסבלכם ומחברים אותו לסבלו, כי לא יקרה מעולם שהמעשה יכול לחיות ללא סבל בחייו. הסבל מיועד לכל אחד וכך הן התענוגות.
ממחר שבת, יום לה-טארה, תחוו שנית את השמחה של יום השושנים. תוכל לשמוח עם כל לבך עם גואלך. אז הוא מתחיל בדרכו של סבל, דרכו הכואב של סבל, אותה הלך עבור כולם, כי הלך לצלב למען כל האדם ולא רק למספר מוגדר. לא כל אחד קיבל את החסדים האלה. חסדי אלוהים זרמו לכל אך לא נקבלו. יש הבדל, ילדתי היקרותי. בן גם היה מת עבור יחיד אם צרכו גאולה והוא היה היחידי בחוב. אבל היו הרבים שבני התחיל להציל דרך סבלו על הצלב.
אני, כאם, חוויתי את כל דרך הצלב בלבי עם הכאב הגדול ביותר. זה כמעט שביר אותי. אבל הכוח האלוהי החזיק אותי קיים כי היה מועד לי, לי כאמא ואמה של הכנסייה, אם כל הכוהנים, אף מלכת הכהנים.
תזכרו, בני כהונתי, שאני אימכם! באו אל לבי הבלתי נודע! שם תרגישו שלום, שיווי משקל ואהבה. האהבה האלוהית תשופך עליכם והיא תחמיץ ותהיה זורמת בכל סעודה קדושה שאתם מוכנים לחגוג אותה - רק הדבר אחד, הסעוד הקדוש של הזבח, ולא הקהילה הסועודית, ילדי כהנתי היקרותי. זה לא נכון. יש רק אחת, מסה קדושה של זבח ואמונה אחת, קתולית ואפוסטלית. אתם תילכו אחריה. היא מכילה צלב וסבל. היא מושתת על סבל חריף, מחלות קשות, יגונות וכואבים. אתם תחצו אותן. רק אז תוכל לעשות זאת כאשר תראו את הצלב של בני, כאשר תראו את סבלו ולא אתכם, אשר לרוב נמצאים בפניכם. תתחזקו ותהיו לא לבד.
ישו המשיח בני הייתי לבד עד שהושם על הצלב, עד שהפך לבודד, עד שלא נהיה מובן. היה צריך לסבול לגלוג ולחרפה למענכם. הוא עצמו היה תמים ונשאר הכבש התמים, כבש האלוהים, עד הסוף.
ואתה עכשיו ילדיי בלילה הזה של כפרה אני רוצה לברך אותך, לאהב אתכם, להגן עליכם, להיות עם вас ולעמוד לצדכם בחדר הקודש של הכפלה הבית. אם יקרה ברכה אתכם עם כל המלאכים והקדושים, עם מיקאל הארכאנגל, המלך הקטן של האהבה, ארבעת הבשורות, פטר פייו הקדוש וקרה ד'ארס הקדושה, האלוהות השלישית, האב, בן וארוח השקוד. אמן. הרגישו את האהבה האלוהית. אמן.