יום שלישי, 15 בספטמבר 2009
חַג שֵׁבַע צָרֵי מרים הקדושה.
אִמָּה שֶׁל הָאֱלוֹהִים דוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ יַלְדָּהּ וּבַתָּהּ אַנְןֵה, אַחֲרֵי הַמַּסָּא הַקְּדוֹשׁ הַטְּרוּלִינִית בְּגוֹטינגֶן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמן. היום נארה מזבח מריה בזהוב וכסף. בכתר אם האלוהים היו אבנים יקרות רבות, שזרו באור בהיר. התפילה והתכריך היו כחול קל ואילו השמלה הייתה לבנה.
גַּבְרִיאֵל דוֹבֶרֶת היום: אני, אם שמים האוהבת שלכם, מדברת היום דרך כליי הרצון והכנעה והענווה בתי אנן. היא ברצונו של האב וברצון כל השמיים. המילים שאומרת אינם מילותיה, הן מילים מהשמים.
בני יקרי, קבוצה קטנה יקרה לי, אני, אם הקדושה, מדברת אליכם היום. לבי דוקר בשבעה חרבות. האם אתם יכולים להבין מה זה לסבול כך לכל האנושות ולמסור את בני יחידי, בן האלוהים, כדי שיראו אותו סובל - סובל עד הקצה על הצלב? צערי לא פסקו מעולם בארץ. אבל הייתי בטוחה שאוכל ללכת אל הצלב, לסבול הכל מאהבה, - מאהבת לצלב ומאהבת לאלוהים השלישי. האהבה גדלה בלבי דרך זה. ניתנה לי לקבל את האהבה עד הקצה כאם האלוהים הנקייה.
ואם אמא הזו מדברת אליכם היום, ילדיי היקרים. רוצה ליצור אתכם בתכונות, כך שתאהבתכם גם תגדל יותר ויותר לכיוון הצלב. כי אם תאהבו את הצלב ותלמדו לאהוב, חייכם יקלו, אז תחילו לקבל את צלקתכם מתוך אהבה, - לסבול מתוך אהבה, אך לא אותו סבל שצריך היה לסבול, אלא לקבל ולאהב את הצלב כפי שהוא מיועד לכם ולא לדחותו. זה, ילדיי, תוכלו לעשות רק כאשר תלמדו לסבול מתוך אהבה. פעמים רבות אני משפך חסדים גדולים בלבבותיכם, כך שמתוך החסדים האלה תגדל אהובתכם, כך שתתפתח ותזהר כלאש של אהבה.
ילדיי היקרים, ילדי הבחירה, אם הקרובה ביותר יודעת על סבלתיכם. באו אלי. יכולתי לחזק אתכם ולזרוק חסדים עליכם, כי אני המגשרת של כל החסדים, - גם השותפה בגאולה, כי הלכתי בדרך הצלב עד לצלב בגולגותה. כולם סבלתי. האם תוכלו אי פעם לדמיין שאדם יכול לעבור את הניסיון הזה? לא. זה לא היה אפשרי. הייתי מוגדרת לסבל למען האנושות.
לכן אני מבקשת מכם, באו אל אם השמים הקרובה ביותר. זה יקלה עליכם את הצלב, כי באה אליכם עם אהבה גדולה - עם אהבת שמים, ואת זאת רוצה להזרים עמוק יותר בלבבותיכם, כי כמובן, האירוע הגדול קרב. לכך צריך תחילה שתרגישו אתכם מאוהבים ביותר ומתוך אהבה זו תצמח אהבת אלוהים. אז תוכלו לסבול סבלתיכם וסבלות שדרושות מכם בזמני הסוף באהבת האל, לא בכוח האנושי שלכם, אלא בכח האלוהי. זה יגדל, כי האהבה תגדל יותר ויותר.
אם תתנו הכל לאב השמים ולא תחלוק על מה שצריך לסבל, אז זה יגדל, אז כוח הפעולה שלכם יהיה מעבר, אז אתם לא תרצו לעשות כלום בעצמכם, אלא לתן עצמכם לחלוטין לאב השמים. הוא יכול להניח לך את הצלב הזה, שמיועד לכם, ואתם תקבלוהו בברכה. כן, אתם תחלו לאהב את הצלב ותוכל להיאחז בצלב זה. זה אומר להיות עם האהבה הגדולה ביותר בלבכם.
ואני רוצה להבטיח לכם, ילדיי היקרים, כי הלכתי לפנייכם עם שבע החרבות בלבי. אנוכי יודע על כל צרותיכם, על כולם כאבים שלכם. אתם לא תצטרכו לעבור סבל זה לבד. אל תשאלו, "אני יכול להתמודד עם זאת לבד." לא, אתה לא יכול, כי כמו שאתם יודעים, אתה נשאר אפס, אפסות שהאב השמים בחר. האם תוכל אז להשיג משל עצמך? לא, אתה לא יכול להשיג כלום, כלום לגמרי. הכל מוקצה לכם על ידי אב השמים וכולו בתוכניותיו. אתה לא יכול לחזות דבר. אתה לא יכול לראות קדימה. לסבול הכל מאהבה ולקבל הכל שמאב השמים במזג חכמה נותן, זה אהבה במידה הגבוהה ביותר, שאינה מגיעה עד לאהבת אויבים. אז אתה יכול לתת את חייך מאהבה לאויבך או לחברך.
"חייכם איננו חשוב. לי יש את חייכם בידיים," אומר לכם אב השמים. הוא אומר אליכם, "אני שולחת אותכם, לא אתם השליחים בכוחכם. זה משמעו דבר אחר לגמרי ממה שתחשבו. אל תתחילו לרצות להסביר הכל. אל תחלו לצדק עצמכם. אתה פגיע וישאר בלא מושלמות.
הכול חסד. קבל את החסדים כל הזמן. זרמי חסד שוטפים אותך בתוך הקורבן הקדוש של המיסה. שם יזלו עליך החסדים הגדולים ביותר. קבל זאת והאמין בה! ואם תפגש אנשים, זכור שאני מברך אותם ברכות דרךך ובכוחך. כי אתה קיבלת חסדי, אתה יכול להעביר אותן. נשאר מחובר לסופר-טבעי ולא הסבר דברים באנושיות. רק בסופר-טבעי תוכל ללמוד להבין ולזהות אותם.
אתה נשאר אפס. אמר זאת לעצמך שוב ושוב, כך שאינך יגדל בגאווה בתוכך. הגאווה היא מרעה, והבטחה עצמית שתכוון גם היא מרעה. אתה נשאר קטן. אתם נשארים ילדים בקנאות. זו הקנאה צריכה להוליך אותכם לאהבה, לאהבת הגדולה ביותר - לצלב.
ועתה אמא השמימה מברכת אותך עם כל המלאכים והקדושים, עם הסופר-טבעי, כי היא עמך, בשם האב וברוח הקודש ואמן. אתה מאוהב! נשאר באהבה וחיה אהבה! אמין.