בני וברות לי של לב הפרה:
חיו בבטני ואני אגן עליכם באהבת אם.
בן אלוהים שפך את הצרות שבהם חי בבטני הקדוש שלי עבור כל אחד מכם… כדי להקל על צריות ילדי.
בן אלוהים התפלל לכם בבטני ואף היקרב לך…
הוא ידע את הבוז והסבל שיעבור כדי להילחם למען תשובה של עמו.
בן אלוהים חי ברצון אביו כדי לספק ולפצות לאבינו האלוהי על העוולות של כל הבריות בכל הזמנים, עד סוף העולם.
בעת זה אני דורקת בדלת לבכם של כל אחד מכם שקרוא את קריאתי זו, אני דורקת להיכנס…
בן אלוהים יולד ויש עוד כמה בשעה הזו לא פותחים את הדלת.
אני מקווה שאתה הבן שאנחנו מחפשים…
ואשר תתן לבני להיוולד בך למענת ברכתו.
רבים הם אלה שידעים עליו, אבל לא מדברים באמת, הם נגד זה שאורח החיים, האמת והחיים.
אני מבקשת מקלט, אני מבקשת מחסה…
בני הוא אור העולם ואיני מוצא איפה לשכבו כשנולד.
הוא חותר לנחמה מאהבת ליבו של האדם, ילדיו.
בני לא יניח לכם ללכת בלבד; ילדיו מחזיקים בחיים וברוב החיים. ילדיו אינם גברים מתים, הם גברים חיים.
אני דורקת בדלת ליבו של ילדי, והריח המגרען כזה כשמצאתי רצון בינוני ורוחניות חסרה כך שיש לכם, שאיני מאפשר לו לעבור ללא תשומת לב, כי עבור יצורים אלה בני נתן את עצמו בחיקי לפני לידתו.
האדם לא רוצה לחפור עמוק יותר בדרך הרוחנית,
הוא פוחד לשחרר את הקשרים האנושיים והנאות, אף על פי שזה יוביל אותו לסבל.
אני אעמוד לפני כל אחד מבקש מקלט…
אתם יותר דואגים למזון ושתייה מאשר להציע תפילות לבני…
התפילות אינן רק לבקש חסד, אלא לספר לו שאתה אוהב אותו. נשארתי מתפללת יחד עם ילדי, מתפללת בכל רגע, לא רק על ברכיים אך התנהגות ופעולה ברצון האלוהים, מתפלל בשעת קבלה ומעשה לתת לאבי הנצח מה שיצורים אנושיים לא ייתנו לו, אלא מעטים מהם: רצונו האנושי.
לך, אשר קורא את קריאתי, אני דופק על דלתך… לך שמועה אך לא רוצה לפתוח...
אליך מבקש ממך שפתחי הדלת כך שיולד בנו בלבבך.
בני נולד באורווה, האורווה הזאת היא ליבך שלך, אשר בעוד שמוחזקת במרחק יחסים עם בני, שולחת אותו למקום פחות מלא בחלקו של הלב האנושי כך שלא תופיע התודעה שלך, ולא להתפטר, כדי לחיות אהבות כוזבות, רעבון עצמי, סירוב לציית ומשכים שהוליכים אותך לאהבה שקרית ושעתית.
בני יודע על אהבה, הוא אהבה.
בני יודע על ציות, הוא צייתנות, הוא זמן עצמו, הוא אינסופי, הוא נצחי.
אלה שלא נתנו לבן שלי מקלט, ממשיכים להיות ילדי אף על פי שאינם יודעים אהבה, אמונה, תקווה, צדקה ושלום כי רק אלה שמתלווים אליו ואוהבים אותו יחוו זאת באופן קבוע.
אחרים נותנים ליוסף ולי מקלט, אבל עוזבים את החדר בחשכה חלקית כך שאחיהם לא יגלו שיש להם אינטרס לחיים חדשים. הם חמים-קרים שלא יכולים למצוא שלום, ולא יהיו נאמנים. הם הופכים לבלתי מזוהים כאשר מותקפים בקנאה רוחנית, גורמת לפילוג או מאפשרת לדרדור להפוך לגאווה שתתחיל אותם לשבח עצמי עד כדי כך שהם יעלו לסולם הגבוהה ביותר עם המטרה לדומיננטיות, רק שאף אחד מהמתים לא פועל באמונה, אלא בממוצע.
יקרותי, ילדי שוב נפגשים את בני האלוהים שלי, בן הנגר העני, אותו שהלימד יוסף לעבוד עם עץ ואף פעם אבן; העץ כי עליו לקחת בידיו את הפטיש כדי להסיר את הפסולות מבני ומאבן לרסק לב האבן שבאותו רגע מסתתר ביןכם.
בני האלוהים שלי בכה באולם הלב האנושי לפני התדרדרות האדם,
בעקבות סירובו לקבל את דבריו שמגלמים את משמעותו בקריאות אלה, שבהם אני מעורבת.
בני האלוהים שלי חייך לנפש שחוזרת אליו, רק עבור נפש אחת, זו שאנחנו מבקשים שתהיה הנפש שבאותו רגע מדיטטת על דברי בתוך רצון האלוהים, לשבח כבוד הקדוש של השילושה.
ילדים:
איחוד בתפילה בחצות הלילה ולהניח לפני ילדי ובן אלוהי את המחשבה של כל אחד מאנשי האדמה יחד עם מלאכים
שרו:
כל הכבוד לאלוהים בגבהים ושלווה בארץ לבני הטוב.
ברכתי אתכם.
אמא מרים.
תהלה למריה הנקייה, המולדת ללא חטא.
תהלה למריה הנקייה, המולדת ללא חטא.
תהלה למריה הנקייה, המולדת ללא חטא.