בני ואבותי של לב פקודי:
אני נשארת איתכם בתהלוכה תמידית ללא סוף.
באתי אליכם אחד אחד, מחפשת מקום לחדר ללב האבנים שאינן מתרכות, אף על פי שראו אותי פנים מול פנים.
הרע חודר, הוא לא צופה בעקשנות, אלא חודר; הוא כבר לא צופה אלא חודר באלה החלשים, באלו שאינם חזקים, באלו שבהם האנושי גובר על הרוחני.
הרע מתגלגל אל נשמות ילדי, אותן הוא תקף בעיקר כדי להכאיב.
הרע תקף את היחידות בכח רב, כי יודע טוב שבני אני מאטים לזהות התקפה זו ומתמוטטים בפרידה. אף על פי שהם יכולים לזהה אותה לאחר שאפשרו לה להרוס.
להיות “בחור” ברגע זה הקשה מאוד, לא מספיק להיות מזוהה ככזה על ידי אחיכם ואחיותכם, אלא להיזהה על ידי בני ועל ידי.
תאוריה קלה להכרזה, מעשה הוא זכות מלאה. במעש, נוצרת האישיות הפנימית של הנוצר האמיתי: נצר גובר, שראה הכל שאירע, לא מתוך פחד אלא כהתעוררות ממה שתקרה.
בני חוזר בשנית….,
אדון הקציר בא לקחת את חסידיו…
הוא בא בעוצמת השמים בתוך לגיון העז שלו, נשמע בשמיים וארץ.
הוא בא עם חסידי שגרים איתו בגבהים ונשארים ברצונו, להיות אחד עמו.
בני בא לרעוש את העולם,
וכל יצור יודע שמלך הכבוד מגיע.
בינתיים, הרשעה נלחמת בגלה נגד ילדי. הנחש תקף את המחשבות, המבט, הרגשות, המוח, הדיבור והלב של האנשים.
אני, שבאמצעי כיסויי אוגן את היקומים ומחפשת לבבות, רואה כוונות טובות אך לא מעשים טובים…
אני, שרואת את היקומים, צועקת עליך עם עם קשה-צואר וגאה…
אני, שראיתי את היקומים, אהובה על ידי שמירי שלי שאוהבים את האנושות ונוסרים לכם; הם יבאו למען הנאמנים והטהרים, לא בכריות אש אלא ברצון בני וכל עין תראה אותם וכל פה יעיר כוח אלוהי.
תפלל בעתה הזאת, תפלל למען ארצות הברית.
תפלל לרוסיה.
תפלל לטאיוואן.
יקרות:
מודיעין רע תפס את האנרגיה הגרעינית לשימוש לרעה, יצר תחנות גרעיניות שיתרעם את הארץ; הן יהיו איום על האדם. אל תשנו עוד.
מעשים לא נכונים הם תוצר של גאווה, צעקו לעזרה אלוהית.
רק האב יודע את הזמן ושעתו.
ברכתי אותך.
שלומי יהיה בלבבכם ובמשפחותיכם.
אמא מרים.
תהילתה מריה הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהילתה מריה הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהילתה מריה הטהרה, המולדת ללא חטא.