יקרות ילדי:
אני מברך אתכם.
לא אעזוב אותך מעולם; אתם בני, לא אעזב אותכם.
אל תספקו בהגנתי, אנוכי לא מושג, “אני האמת והחיים,” אדון הקציר.
כבד כפי שאתם חושבים את הצלב, אל תתעלו; זה משקל אהבתי שאני דורש ממך.
ילדי, חלק מהם מקבלים את דברי ואמונים שהם אוהבים אותי ללא מידה, אך המידה הזו יכולה להיות קטנה יותר משאתם חושבים. אם האמונה שלכם לא חזקה ומתבססת על סלע מוצק, אתם יכולים ליפול. אני קורא לכם שלא להפסק להיזכר בי.
אל תהפכו גב אל אימי, אהבתה האימהית שומרת עליה במלחמה תמידה עבור כל אחד מכם, גם אם אתם לא מזהים זאת.
כל עמי חייב להביא פרי. מי שאינו מביא פרי דומה לעץ התאנה, הוא או היא עקר. ילדי הביאו פרי ופרי לא נולד אלא בתפילה. אתם מגיעים לכך רק כאשר אתם מחפשים ומקבלים את רצוני בכל אחד מכם ובזמן שאתם נתנים לאחיכם ואחותיכם באהבה, באמונה ובצדקה.
ילדי:
זו השעה של התשובה הדוחקת.
הקשרים שבהם שטן קשר אותך לא מאפשרים לראות את הטעות הקשה ביותר שאתה עושה כשאתה שכוחני, בוזי לי. הם לא מאפשרים לראות את מצפונך.
בעבור זה, סבל גדול קרוב, רעשי אוקיאנוס ואדמה, הכוכבים ישלחו אותות, השמש והלבנה לא יהיו כפי שהיו.
נגעתי בלבבות והוא קשיחים. אני קרוע את המסך של בושה והכחשה, עם האזהרה. כל אחד ימצא בפנאי בחיים ויראה עצמו ללא מסכות, כל אדם ידע שאלוהים קיימת.
תפללו ילדיי האהובים, תפלו עבור בלגיה, היא תחול.
תפלו עבור הולנד, היא תחול.
תפלו עבור המזרח התיכון, הוא מביא צער לעולם.
ילדיי האהובים:
גברים עושים חזיות אנושיות מאוד, הם שכחו שגם לא העוצמתיים, או המדע האנושי, או כוחו של האנטיכריסט ינצחו את נאמני, כי “אני האלף והתאו”.
אני עומד לשרוף את גאותם של אלה שמכנים עצמם חזקים.
עמי יטהר, כנסייתי תיטהר, אך הטיהור לא יעבור מעבר למה שאני מאפשר. הכנסייה תשאף דרך המבחן; היא תחזור מחודשת, לבנה יותר משלג, מקודשת, ועמי יחיו נהנים מבתי מראש.
ברוך האמונה שלך, הרצון, המאמץ, ההפקרות בי, ברוכה אמונתך.
אני מברך את כל אחד מכם.
אני אוהב אותך.
ישוע שלכם
תהילתה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהילתה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.
תהילתה מרים הטהרה, המולדת ללא חטא.