יום שני, 31 במאי 2010: (ביקור, יום הזיכרון)
אמרה גברתנו: "ילדיי הקרים, חג הביקור שלי הוא שמח בחגיגת החיים החדשים, ויש שמחה כאשר נתתי את המגניפיקט שלי בברית החדשה. גם חג זה בא ביום הזיכרון שלכם, אז אתם זוכרים את כל חייהם שנאבדו במלחמותיכם. כשאתם חשבים על החיים האבודים, אפשר לך לשפוך דמעות גם עבור הרבה חיים שאבדו מההפלה, הן בארצכם והן בשאר העולם. רוב רציחות אלה יכלו להימנע, אך אלו שתי כוונות שהבקשתי ממך להתפלל עליהן בתפילות התריסרי שלך. הם שלום בעולמכם ולתת לעצר את ההפלה. בכיתבות העיתון שלכם אתה קורא על הרבה כנסיות קתולייות נסגרות. זה זמנים עצובים נוסף שיכלו להימנע. זאת בגלל שהעם שלך הפכו רופסים בתפילות התריסרי היומיים וההשתתפות בהמיסה ביום ראשון, כך שכנסייתכם רבות נאלצו לסגור. אובדן האמונה זה סימן נוסף לימי הסוף, אך אין זאת סיבה לוותר על תקווה. תמיד יהיה שריד נאמן של לוחמי התפילה שלי, וזה הקבוצה שאני ובני שממנה צריכים להתפלל עבור הלוקחים. כאשר הבזק יבוא, אתה תיקרא לעסוק בהבשרת נשמות אלה ככל יכולתך. קרי לכלנו בשמים בתפילה לתמוך בחייך הרוחניים, והיה דוגמאות טובות לאחרים."