יום רביעי, 12 באוקטובר 2016
הראשון הודעה של היום הזה
(אחי ז'ואקים דו מונטה קרמלו): אחים יקרים, אני, ז'ואקים דו מונטה קרמלו, באתי היום ביום סניאורה אפארסידה, מלכתנו ואהבתי, כדי לספר לכם: תהיו בתים ראויים לה!
"כמו שאני בניתי לה בית ראוי, הבזיליקה הישנה, כך שתוכל לגור שם, להיות אוהבה ולהוציא את חסדיה על ילדיה, גם אתם חייבים לבנות לביתה בית ראוי כמו שבנתי לי בעצמי.
אתם חייבים לבנות את הבית הראוי הזה בלבבכם כך שתוכל האמא של אלוהים לגור ומלוך שם באמת. ואיזו צריכה להיות בית אמה של אלוהים בנשמותיכם? טהר, ללא חטאים, מושקת בירואות, ללא פגמים! מאורה, ללא החושך של עיוורים, של חטא או כל רע.
זה צריך להיות יפה ולכן כל המועקה של החטא חייבת לצאת מלבבכם. זה צריך להיות עשיר בפסלים ותמיכות, אומר: בירואות, באיכות ובמעשים טובים שאתם חייבים להחזיק בנפשותיכם.
זה צריך להיות עשיר, יקר, אומר: יש לציין בנפשתכם את הזהב הטהור של הירואות. אתם חייבים לעשות בלבבכם, כמו שאני עשה לה, מזבח מרמר טהור, אומר: האמונה החזקה ביותר, הקשיחה, הבלתי ניתנת לשינוי, העמוקה באמא של אלוהים. אמונה חזקה, גברית, אמונה כזה של קדושים וקדושה שיצאו על דברים קשים לאמה של אלוהים ולא התעצבו כשבאו להם הקשיים הטבעיים במשימה שהאמא של אלוהים נתנה להם, אותה שניתן לה.
כך תבנו באמת לבית אמה של אלוהים יפה בלבבכם, כמו שאני בנתי בגבעה הקוקוס. אז היא תחל לגור בנפשתכם, אז תשמח את ליבבךם, תמלא את לבבכם בשלווה, באהבה, בחסד, באור הגן עדן.
ואז תחיה כבר מעט מהגיהנום כאן על הארץ, כי מה יהיו השמים? מרקוס היקר הסביר לך מאוד טוב: השמים יהיו התלהבות רצופה של אהבה עם אמא של האלוהים. אתה תשאר לנצח לצפות בה ולה צפייה בך, וממנה תקבל את כל האפקציה, את כל האהבה, הרגש ההגנה, הרגש השלווה הנצחתי שאף אחד לא יוכל לעולם לקחת.
לא יהיו עוד דאגות עם העבודה, עם המשפחה, עם האכילה, עם השינה, עם הלבוש, כי דברים אלה הם רק זמניים. שם לבך לא יצטרך להיות מחולק בין כך הרבה אנשים, כי שם לבך יהיה כולו ורק שלה, של אדון.
אז תחי טבולה, טבולה בשלווה השמימית העמוקה ביותר, שאינה נגמרת לעולם. לכן כל מי שנותן את עצמו לחלוטין למריה, שכולו אוצר במריה, שעשה מרים הכל שלו, חייו, אהבתו היחידה. הוא כבר חי מעט מהגיהנום כאן על הארץ ואחרי המוות ממשיך רק אותו בגן העדן.
לחיות רק עבור מריה, למריה, עם מריה, להעמיד את מריה לאהבתו היחידה ודרך אותה אלוהים, הוא כבר חי גיהנום כאן על הארץ. כך חייתי, היא הייתה הכל לי, אהובתי היחידה, אוצרי, לכן שם שהייתה גם לבי היה שם. כל מה שעשיתי היה לה, כל מחשבותי, מעשים, מילים, קורבנות, עבודות, הכל רק עבורה.
הדמעות שאני בוכה ושהיו רבות בבניית הבזיליקה הישנה. טיפות הזיעה שירדו מפנאי בעבודה הכואבת ההיא, במפעל הכאב ההוא, הכל ירדו למען מרים. לכך בגן עדן הם כולם הפכו למרגליות מאוד בהירות, שאותה היא נתנה לי על ראשי כשנתנה לי את הכתר לחיים הנצחיים.
כן, כל דמעות, כל טיפות זיעה שישפך מרים כאן על הארץ יהפכו למרגלית בהירה בגן עדן שאם האלוהים תשים על צווארך, על ראשך כשאתה מגיע שם.
לכן אומר אליך: היו בתי שראוי לאם האלוהים, וזנח את כל השקר שלה, את כל המרד, את כל קשיות הלב. כך שתאמין באמת בך, תבטוח בך ותבא לגור בך.
ואחרי כן, בנו בתים, הקימו בתים לאם האלוהים בלבבות אחיכם ואחיותכם, הביאו להם את הודעותיה, עשו שכולם יאהבו אותה, עשו שכולם גם הם יחבושו בה ויעשוה אוצריהם, הכל שלהם.
כי אם כל דבר וכל אחד מאוצרו הוא מרים, יהיו לב כל אחד. ואם הלב של כולם בידה, ממלכת שטן תיפול לארץ והוא עצמו יושלח למצולות להבות הגיהנום, מבוזה, משפיל, נדון לרגליים ונתרחק, ולא יצא ממנה עוד. אז ברזיל והעולם יהיו למלכות אהבת מרים הבתולה.
אני, יואקים, מהר כרמל, אוהב מאוד את מארקוס היקר לי, שבנוסף לבניית בית זה כאן לאם האלוהים, בנה ובנה בתים במיליוני לבבות ברחבי העולם כך שתוכל לגור ולמלוך בהם.
ואני אוהב מאוד את קרלו תאדאו היקר לי, שבעירו גם הוא בנה בתים, מקומות מגורים לאם האלוהים. מיקדשים חיים באשמות, שם היא תחיה, תמלוך ותראה את הנפלאות הגדולות ביותר של קדושה וחסד לשבח גדול יותר של האב.
אותו במיוחד עכשיו אברך יחד עם מארקוס היקר לנו ואתכם שאתם אוהבים את אם האלוהים ומפיצים את דברה.
גם אליך, עכשיו אברך בכבוד ובאהבה אפארסידה, פומפיי וז'קארי".