יום ראשון, 17 בינואר 2010

חגיגות ה-139 שנה להופעתה בפונטמיין

הודעה מאת גברתנו

יילדי, היום שבו אתם חוגגים את הופעתי בעיר פונטמיין, צרפת, לפני שנים רבות, כדי להראות לילדיו שלי את כוחו של לב הפרה ללא דופי שלי, תפילת הרוזרי. וליתן לכם וודאות שבסוף אני ניצח על השטן ועל כל הכוחות הנגדים לאלהים ולא לי, קורא אליכם שנית לתקווה ואמונה!

אל תפסידו תקווה ואמון, גם לפני העולם הזה שמדריך שאין אלהים, שהאלוהים מת וכן הרע תמיד מנצח ומכביש. לא ילדיי! האלהים חי, אני חיה עםכם, רואה הכל מה שקורה לכם וכולן את צרכיכם. כוחות הרוע לא יכולים לנצח נגד אלה שילדיו האמיתיים שלי ונושאים בנפשם את סימני, סמל אהבתי.

אלה שהחזיקו בסימלי ונספו סביב סימלי, ילדי אלו הכוכב מהעמק לא יוכל לגבור עליהם, לא יוכל להפרידם מאלוהים ואני. לכן ילדים קטנים, אתם שילדיו האמיתיים שלי, שאוהבים אותי ולא אמרתם לא לי פעם אחת, יש לך אמא, תומך, מגן ומשגיח. ועימנו בסוף, תנצחו!

העונשים שקדמו בחודש הזה, השיטפונות האיומים שהרסו את ארצכם, הרעש אדמה שהרס גם את המדינה הזאת בשבוע זה, וגם מה שריסק מדינות אחרות, הם רק התחלה של הכאבים ילדי.

אל תדאגו על זה, כי עונשים רבים עוד יקדרו בגלל סירוב האנושות לקיים את הודעותי ולשמוע לזה שאמרתי ואשר ביקשתי מהם מלורד, מלא-סלט, פונטמיין, פטימה ועד כאן ביעקראי. הארץ תודע עדיין עונשים כה אדירים, צער שלא ראינו מעולם! אבל היותם בטוחים, אנוכי עםכם! אנכי אםכם, ואני אשמור על כלכם תחת טלית האהבה שלי, בתוך לבי הבלתי-מזוהם.

רק מה שאנחנו מבקשים ממך: נאמנות, סרבנות, פשטנות ואישוש לקולי, לאהובתי ולהדעות שלי והשאר אני אתן דאגה לו.

אני ממשיכה לתרועת תפילתי. אלה שמתפללים בתרואותי ינצחו: מהחטא, מרע ומסטנה. כי באמצעות התרווה אני נותנת את הניצחון ואני עצמי הייתי לניצחון לכל ילדי!

לכולם בשעה זו אני מברכת אותכם באהבה".