בני יקר, אני מאוד שמחה מתפילתך כאן בצהריים הזו ומתפילה של כל מי שהגיע להתפלל עמך! אתם ביצעת לי שירות גדול ואתם נתנתם לי נחמה רבה! אתם מחקתם הרבה דפי דמים, הוצאתם הרבה קוצים מלבי הכואב, והרככתם מאוד את כאבי הגדולים שלי וצערי גדולי.
זו שבת צערי ואבדוני. נותרתי בלי בני האלוהים שנקבר והיום כולו התפללתי, בכיתי הרבה דפי דמים וזכרתי פעם אחר פעם את העינוי הכואב ביותר של בני האלוהים ישוע המשיח.
היום אני הבירג'ין של החוזק, אני הוירג'ן הדולורוסה. כל הכאבים של הערב. היום. הגיעו ללבי כך שלא יכולתי למנוע את זרימתם של דמים רבים וכואבים דמים. לכך צהריים בשבת חייבים להיות מוקדשים לי, כדי שתצערוני ותדפי הדמם תזכו להערכה מיוחדת והקדשה על ידי כל ילדי האמונה שלי.
צהריים בשבת שמורים לִי, ומי שמקדשים עצמם ואמונים באהבת הקודש הזו ותשומת הלב לצערי ולדמעותי, יקבלו ממני מתנה יחידה של הידע על תכונותי, כבודי, עוצמתי, גדולתי גם צערי שאינני נותנת לאלה ששתוכחים אותי בצהריים בשבת.
בני נאמנים שלי, אשר יקדשו לי את שבת אחר הצהריים ויבואו לנחמו ולנעצרו, לא ישתוללו עליהם צרות רוחניות ותמורות ולא ימותו מוות פתאומי ואף בשעת המותם לא יחלישום השדים. לא אשכחתי באחרון את אלה אשר לא שיכחו אותי בכל שבתות חייהן.
אלהים אשר זוכרים אותי בשבת אחר הצהריים ויבואו לנחמו ולהחזיק בי, יקבלו ממני כל החסדים הנדרשים לישועתם ואני אכתוב את שמם בספר החיים "בדמי דמים של דמים" ואעשה הכל כדי שיושעו. ישועת ילדי אלה תהיה וודאית, ככל שאינן משחיתים כל דבר והם עצמם לא מתנגדים לישועתם בחיפוש אחר חטא.
בני שלי אשר זוכרים אותי בשבת אחר הצהריים ויבואו לנחמו בתפילותיהם ואהבתם, תמיד יהיו להם כיסוי השחרור והעונש שלי לשמירה. הם יהיו עם דמי הכסות כאמן ובטחון לישועתם.
פנצ'ים דמים יהיו 'הפרל', ה'ירקנים' המבורכים שבהם ישלמו את כל חובותיהם עם צדק אלוהי. ובעבור זה מותם יהיה מבורך והואו ירשו בהכרח את הגן עדן.
אני עושה את כל ההבטחות האלה ומחדש את כולן שהעליתי בשנים הקודמות, לילדי שמנחמים אותי בכל אחר הצהריים! לא תוכל להבין את הנחת הרוח שאתם נותנים לי, מנחמים אותי בצהריים ומשטפים דמעותי בצהריים.
לכל ילדי שאוהבתי, שרוצים אותי, שחושקים בי ושרוצים לחיות רק לי ולעבורי, אני בטוחה שהקראתי הזה ייכנס ללבבותיהם והיא יחביבוני, תנחמוני ותתאחדו עמי בתפילה למען הישועה וההמרה של כל האנושות.
לכלכם ילדי, אני משאירה את הקראתי הזה ואני רוצה שילבבותיכם יתהפכו באמת בימים קדושים אלה. עזבו ילדי אמונה מסורתית שאצל רבים מכם והיא נשארת רק על פניו של נפשותיכם, ללא כניסה אליהן. בכך אני לא אומרת שהמסורות אינן טובות, לא! הם האנשים שדבקים רק בחיצוני ולא דואגים לשנות את הפנים. לעשות אמונה להיות פנימית! ולהשתנה הפנימי, העמוק, הלב, הרוח והנפש.
לעבור מאמונת חוץ לאמון אמיתי ופרופונדי! תשתנה, תשנות, תחזירו את עצמכם ממעוותיכם וחטאיכם כך שלא תגררו אותן ואתם נושאים אותם עד סוף חייכם, כאשר יהיה בלתי אפשרי לתקן מעוותים וחולשות.
ילדי, צמודי לתפילת השחר, צמודי למשפט החטאים שלי, צמודי יותר למשפט דמעותי, צמודי יותר לכל התפילות שאמרתי לכם לעשות, כי הן סולםכם שבאמצעותו תוכלו לטפס בטוחה לשמים, ללא סכנת נפילה ולהוריד את עצמכם.
המשיך עם כל התפילות האלו, שכן הם ייבשו דמעותי. היבישו דמי הדמעות שלי בכל תפילות אלה ואל תשכחו לעולם לקרוא ולהרהוט על חיי, לדוגמאותי ולהודעותי.
אני מברך אתכם היום עם ברכת כוחו של צערי ותמורותי".