(חגיגת חג הגברת דמעות ב-8 במרץ)
ההודעה של מרים הקדושה
"-ילדי, אני גברת האהבה, מליבי המלא באהבה צומחות הדמעות שזולגות מעיני לאורך חיי, לצד בני ישו וזה מהלב מלא באהבה שלי צומחות הדמעות שהן זולגות בעיניים לפניכם היום.
כן! ילדי! יש צורך להיות עם אהבה. כאשר נשמה היא עם אהבה, היא עושה הכל באיחוד עם אלוהים. זה האהבה שמגביה, שמקדשת את מעשי האדם ומעשיו נעימים בעיני האדון.
כאשר נשמה אוהבת את האחר, כלומר אלוהים, כאשר הנפש "מאהבת באמת" את ההיוצר האוהב, כלומר אלוהים, היא עושה הכל כדי לשמח אותו, לעשות הכל כדי לשמשו ולתת לו שביעות רצון. הנפש לא עושה דבר בחיפוש תועלתה, ולא מקווה על רחמים מהאדון, גם לא לחסוך את חטאיה, או אף לבטל את העונשים שהיא ראויה להם בשל חטאייה האישיים.
או! לא! כשהנפש אוהבת, היא עושה הכל ללא תגמול! היא עושה הכל למען האדון מתוך אהבה טהרה! ומתוך תשוקה טהורה לראות את ההאדון שמח וסופק. והנפש שאוהבת, לא חשובה לה אם מה שהיא עושה הוא איסוף קש מהרצפה של מקדשי או תפילה ברוזרי. או! לא! אם היא אוהבת, היא עושה את הכל עם אהבה אינטנסיבית ובערה.
הנפש שאוהבת באמת, עושה הכל למען ההיוצר האוהב, כלומר, אלוהים, עם מושלמות! עם תאוות! עם התמקדות! עם אהבה מלאה! כי היא רואה בכל מה שהיא עושה למען ההיוצר האוהב את עצמה, ולכן היא משתמשת בכל אהבתה, בכל התחייבות שלה, כדי שתיעשה בדרך המושלמת ביותר אפשרית לשמח את ההיוצר האוהב, כלומר, אלוהים. כי הנפש חושבת שאם לא תעשה זאת עם התמקדות מלאה זה יהיה מזלזל [1], פוגע, מכאיב את ההיוצר האוהב, לכן היא נותנת כל אהבתה במה שהיא עושה.
זה אהבה שממנה קיבל החיים של האדם משמעות על הארץ. אדם יוכל להיות מאושר, יהיה מאושר ויראה משמעות בחייו רק כאשר הוא אוהב אלוהים בכל כוחו, באהובה ללא תנאי. רק אהבה יכולה לגרום לאדם להבין לפחות חלקית את הנצחיות, מהי הנצחיות.
הגן העדן אינו אלא אהבה הנצחתה, מצב של אהבה שנצחה לכך, אלו שאינם אוהבים אלוהים בעולם הזה, לא מבינים מהו הגן העדן. אלה שלא חיים בעולם זה כדי לאהב אלוהים בכל כוחם, אינם מבינים את הגן העדן. ולכן הם לא יוכלו להיכנס שם, כי הם לא יוכל לחיות ולהיות במצב שאינם מבינים אותו, שאינם רוצים אותו, שאינם מחפשים אותו.
לכן רבים בחייהם הזה אף הודו בדרך מסוימת שיש להם מעט אמונה באלוהים ובני, אך לא הגיעו לגן העדן, כי הם לא הצליחו לאהב אותם. בגן העדן אחד לא ילמד לאהב אלוהים. ניתן ללמוד רק לאהוב אלוהים בחיים קצרים שעובר מהר. מי שלא למד לאוהב את אלוהים במושלמות בחייו הזה, לא יגיע לצדנו בגן העדן.
זהו הסיבה שצריך אהב, הנפש שעושה את עבודת אלוהים ללא אהבה, כלומר, מתפללת בלי אהב. צומה בלי אהב. הולכת למסות בלי אהב. מוכיחה בלי אהב. מדברת על אלוהים בלי אהב. הנפש הזו לא תוכל להגיע לצדנו בגן עדן, כי התפילות שלה ריקות. אין לה אור. אין לה אהב. אין לה יעילות. כי מה שנותן יעילות לתפילה זה "האמונה אהבה יותר", צריך לאהוב. להתפללל לקבל את האהבה הזו "אמת אהב", להתפללל כדי להיות יכול לאהוב.
רק דרך התפילה אדם יכול לפתוח דלת לב, רק דרך התפילה אדם יכול לרכות את לבו, לפורח את אדמת הלב שלו כך שהזרע של "אמת אהב" יגדל בו.
אהוב. אם הוא נדרש יותר בחום בתפילה, אם הוא ביקש ורחש עם יותר אהבה. הוי, כמה מהירות האדון יזרוק אותו וייתן לכל הלבבות!
אני כאן, אנוכי גבירת האהבה, אני רוצה לתת אהבה לכולם שמבקשים אותה, זה הסיבה שהרבה נכשלו במישור האהבה ונסוגו ממני כאן בגילויי. הם לא ידעו כיצד להעניק לי אהבה. הם אהבו יותר את האדם, הבishops, הכמרים, קרובי משפחה שלהם, חבריהם, בני לווייתם, מאהבים שלהם, הם אהבו עצמם יותר ממני, אז נכשלו. זה הסיבה שהפרח של האהבה כמעט לא נולד, יבש ומת.
בקשתי אהבה, כשאמרתי לפני שנים שבני אדם מבקשים, מתפללים בצורה הלא נכונה, הם מבקשים רק דברים חומרים ולא מבקשים את הרוח הקדושה, זה מה שאני כוונתי. הם מבקשים הכל רק לא רוצים לבקש אהבה וזה הוא הדבר הכי חיוני. אם אינך מבקש את האהבה שזוהי הרוח הקדושה עצמה, הוא שמזוהה כ"אהבות בפעולה"! אם אין לבקש ממנו לתת את אהבתך, כך שאיתו תוכל לאהב את אלוהים ונפשות בצורה מושלמת! אינך תחסוך לעצמך.
תתפללו, לכן. התתפללו.
שלום ילדיי!
מרקוס שלום, אני אוהב אותך, קבל את השלום שלי, היה לי אקו, מנוחה בי"
[1] לחרף: לעשות נמוך; להכלים; להוריד מעמדו של; ללעוג לו; לפגוע בכבודו.