מרקוס, אהובי שלי, אנוכי אהבה ורק אלה שרוצים לאהב אותי יכולים למצוא אותי. רק דרך מרים, תעלת חסדי, אני מעביר את חסדיו האוהבים. באו אלי, שאנכי רחום וחונן מאוד. באו אלי, קורא לכם ללא הפסקה. באו אלי, גם עם פגמיכם וחרשותיכם, ואענה אותכם. אם תבואו אלי דרך מרים, לא אדחה אתכם. האם אין כתוב שאהבה סבלנית, רחומה, מסבלת הכל, מקווה בכל דבר ומסבירה לכל? הוי, אנכי אהבה, ולכן אשאר לכם, אסבול אתכם, אהיה סובלן עםכם, אסביל חסרונותיכם ואצפה לאהבתכם ולקדושתכם באהבה, בתנאי שתהיו ברצון אמיתי לאהב אותי ולשרתי דרך מרים. שלום לך, מרקוס. אהובי, נשארו בשלומי הקודש.
(סיפורו של מרקוס) "אז דיבר אלי, ברך אותי ונעלם.