כבר הייתי שוכב. בשעה 00:00 התעוררתי ולא יכולתי לישון. כשסגרתי את עיניי, בחכיתי לשינה לבוא, שמעתי קולה של הבתולה שקראה לי בשמי:
אדסון, בני...
פתחתי את עיניי והיא הייתה שם, לפני. קמתי והרה היא נתנה לי הודעתה:
שלום ילדי האהובים!
באתי לבקש את התפנית של כל לב. בני ישו שלח אותי מהשמים כדי להתחנן על תפילה, תשובה ושלום.
אלה חסרות בעולם. האדם רחק ממקור הברכה ולא דואג עוד לאדון.
תפללו, ילדי, תפילה הרבה מאוד, כך שרבים מאחיכם יתפנו וישובו אל מקור הברכה.
החליטו ללכת בדרך הקדושה שהוליכה לשמים. אם אתה מתפללים, תמיד תהיה בתוך לבי הטהרתי. אני מברכת אותך בעתה, בני האהוב, כמו גם כל האנושות: בשם האב, הבן והרוח הקודש. אמין!
הבתולה ציוותה עלי להמשיך במשימתי בכך שסיפרה לי את המילים הבאות:
דבר, דבר על הודעותיה לאחיכם. הן מוכיחות לבבות רבות ומחלצות מאפלה של שטן. בדיבור על הודעותיה תסייע לאימי להנחות נשמות רבות אל לב האלוהי של בני ישו. גילוי לי, לבי האמי, בהלמדת כולם את מה שהשגתה ממכוננתך השמימית. שכב בשלווה של אלהים!
כאשר הבתולה עזבה, צפיתי לשעון והיה 00:30, הזמן שבו מנאוס תהייה רגע התפילה וההשתקפות. גברתנו באה להזכיר לי את הרגע של ביקורה בינינו.