סביב השעה 10:00 בבוקר, הייתי מתפלל תפילת הרוזריוס כשהאדון גילה לי את התאוות לבו. רגשתי את האהבה הגדולה של ישו ואמאתנו למשפחות ונגיעותיהם החמימות עטפו אותי ומילאו אותי בשלום. ישו והגבירה גילו לי הרבה דברים וביקשו ממני לבצעם, כי זה יעזור להצלת המשפחות. אלוהים רוצה את הצלה של המשפחות, כי משפחות הן הפנינים היקרות בלבו. הם המבנה שיעלץ לנצח בשמים, כי בהן נולדים הקדושים, גדלים ומתגבשים בצעדי ראשונים, כדי להמשיך בדרכיהם עם כנסיית ישו המשיח. אילו יכולתי לכתוב הכל שהרגשתי ומה שגילה לי האדון, אך אין זה אפשרי לבטא במילים את כל מה שהוא רוצה לעשות להצלת עמו. לבי, בשעה זו, נראה כאילו הוא עלול להתפוצץ, מכך הרבה שמחה ושלום הוא מרגיש לאחר שהגבירה העבירה לי הודעתה. הנוכחות של האם הקדושה מילאה את המקום בו הייתי עומד בשלום אלוהי. היה כאילו כשדיברה איתי, ניגש השכינה מן השמים ועטף הכל, זה משהו בלתי ניתן להסבר. איך יכול האל להוריד עצמו כך לידי דלותו שלי? אין לי אלא חטא. אך אף על פי כן, הוא בא ומעביר את רצונו. רואים פעולה זו האוהבת של אלוהים וכוחו של אהבה, שאלה שואלתי: מי יזדחק להילחם נגד מעשיו ועצתו האלוהית? רק אדם לא מאוזן וחירש. אך גם אלה שרוצים להתנגד למה שהוא רוצה לעשות, הם יחלשו ויפלו ארצה, כי די בלנפשה אחת של אלוהים כדי שההרים הגבוהים ירדו ונפלו ארצה. אז נשתוק על מה יהיה לגבי האדם לפני לנפש זו?
כאן אני מודיע את מה שברשות אלוהית, חייבי לגלות:
אתה כותב את מה שהרגשת בלבך. זה אנחנו ואת בנינו ישו שאנחנו השרשנו אותך ומנסים שתרצונות ליבנו הקדוש ביותר יבוצעו לשם התפלה והצלת משפחות רבות.
אמר לכל אחד שלא להיפתע ממה שרוצים לעשות כאן בריבייראו פירס. אלוהים בא להציל אותך ומתגאה מאוד בצלחתך ולצלות של משפחות רבות, משפחות שיבקשו כאן שלום וחסד אלוהי, אשר מצילה ומחלה. הלבבות הפצועים ירפאו והפצעים בלבבכם יחוסמו, כי האדון חנוני ומלוא רחמים לעמו הסובל שהם כמעט מתעופפים, הולכים ללא כח ולא אומץ, בזמנים קשים מאוד, שם החושך מנסה לשלוט על הכל.
" עד שירוק רוח מן הגבוה אלינו. אז המדבר יהפוך לגן והגן ישמש כיער. תורה תשכון במדבר והצדק ישכן בגן. פרי הצדק יהיה שלום, ומעשה הצדק יהיו שקט ואבטחה לנצח. עם לי ישב בבתים של שלום, במגורים בטוחים ובעמקות שקטות. אף על פי שהארז ירד, גם אם העיר תושפל, אתה תשמח, זורע ליד מימי רבים, משחרר שוורי ואתוני ללכת חופשי."
(ישעיהו 32:15-20)
כאן האדון יעשה את נסיו ויקריא בקולו בכל פינה, מעל גגות בתיהם שלהם, כי קולו חייב להגיע במהירות לכל הלבבים הסגוריים לאהבתו, כך שיתפתחו.
אַל תִיראוּ! אֵלוֹהִים אוהב את ה' לא יגע מִשום דָבָר, אֶלָא צריך לְקַדֵם בְּקוֹלוֹת אֱמֶת וּצְדָקה גָּבוֹהַ וּנוֹתוֹן, לִשׁוּעַת הַשְׁבֻיִים וְלַדכאים, שֶׁיֵראוּ עֲיוָרוֹת וְישמעוּ חֵרְשִׁים. אני עמך, ובני ישוע יברך אותך תמיד וייתן לך את כוחו ושלומו. עתה ברוך אתה בני וכל אלה שירצו למלא את קריאות לבבנו באמונה ואהבה: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן!
וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר ה', מִמָּרוֹם יִשׁוֹעַ קוֹלוֹ וְיַגִיעַ שְׂאוֹתוֹ מִקְדָּשוֹ. (יר 25:30)