שלום עליכם ילדי, שלום!
ילדים שלי, באתי מהשמים לאסוף אתכם בתפילה. אנחנו, אם השמיים שלכם, באתי להביא לכם חסדיו כדי שתלבבכם ימלאו באהבת אלוהים.
אני שמחה על נוכחותכם, על תפילותיכם ועל התמידות שלכם בהליכה מאוחדים עם אמא השמים שלכם, כי רוצה להביא אתכם לישו.
אוהבת אותך ואומרת לכם שאלוהים הלילה צופה בכם באהבה ומברך אתכם. היו לאלוהים ותהאו קדושים.
ברכתי את כלכם: בשם האב, הבן והרוח הקודש. אמן!
הלילה הזה, כשחזרתי לברשה עם שחרית, הגיע השטן כדי להראות כל זעמו נגד מעשיו של אלוהים ובעלת הבתולה. זה היה כ-3:00 בבוקר כאשר התעוררתי ולא יכולתי לשכב. רגשתי אי נוחות כאילו משהו רע סביבי. פתאום, הקיר בחדר שבו הייתי נעלם ואני ראיתי שד נאצלי צופה אלי ממחוץ לדירת חברים שלי. הוא היה בסולם וממנו הציץ אלי. לא יכול היה להיכנס למקום שבהייתי. משהו מנע אותו. ידעתי שהשד הזה היה מסדר נמוך יותר ושהוא שם ניסה לבצע את הפקודה שקיבל, אך הוא לא יכל. החלתי להתפלל למיקאל הארכאנגל ולהזכיר את דמו של ישו והשד, כמו ברק, ברח במהירות מפחד. לאחר כמה דקות, אחרי התפילה קצת, חזרתי לשון. סביב 4:55 בבוקר התעוררתי שוב ושמעתי שהדלת הכניסה לבניין, כי יש לו שלושה קומות, נפתחה. ומי החל ללכת במעלה הסולם ונכנס לדירת הקומה הראשונה. לא עבר זמן רב, אני חושב כ-חמש דקות, הדלת נפתחת שוב. זה היה אדם אחר נכנס לבניין, רק הפעם הוא יצר רעש גדול ואיומי. הכל באותה רגעה נשמע הוריד. החלו לשמוע צלילי רגליים של מי שעולה בסולם, אך הם היו כבדים ובעד כל צעד הרגשתי חולי. שוב נעלמו הקירות בחדר והראיתי מי עולה במעלה הסולם: זה היה השטן הראשי לוציפר, נורא, לבוש בשחור, כמו אדם נאצלי, מחצה חי. עיניו היו אדומות משנאה. רגשתי כוח רע שבא להכיל לי פחד ויאוש, אך במהרה זכרתי את ישו, הבתולה וסנט ג'וזף, מילותיהם האימהיות, אהבתם והגנתם עלי ואז הפחד והיאוש נעלמו. לוציפר גם ניסה להיכנס למקום שבהייתי אך לא הצליח. הוא צפה בשנאה לחור, מקום דרך אותו יכול היה להיכנס לבית חברים שלי, אבל הוא לא יכול. אמרתי לו: אין לכם מקום כאן. בבת הזו משל רק ישו, גברתנו וסנט ג'וזף. כאן שייך להם ולא לך. הלוך! ...השטן צפה אלי בבוז ואמר לי, מה באת לעשות פה שוב. האם אתה עדיין ממשיך עם זה הקרקס הזה?עצור זאת! האם תפסיק או שתמשך? ...אני השיבתי בכל האומץ והכוח של לבי שאלוהים נתן לי: אני לא אשתוקק ולא אחד ימנע ממני לדבר על המסרים של אלוהים ולגבירתנו. גם אתה, כי אלוהים עמי והוא השדאי. רק צא!!! ..אז אמר השטן: אז החלה הקרב ביןך לבין!... אני שוב קראתי בדם המשיח והגנה של הגבירה והשדים מלאי שנאה כמו משוגע, כי הוא לא יכול היה להיכנס לחדר בו הייתי נכנס לדירת הקרקע ומשם מתחת למיטתי השבר את החלון בחדר בו הייתי רטוט את הזכוכית ונעלם. כשיצא אני הרגשתי כל אי הנוחות הלך ואתי שלום אלוהים שצפה אותי בשנית בצורה חזקה.