יום שני, 20 בספטמבר 2021

שוב אני (מאורין) רואה לאש גדולה שאנוכי מכירה כלב אב הקדוש. הוא אומר: "חיו כל יום כשיעור בענווה ואהבה. חפשו את הדרכים שבהן תוכלם לתרגל שתי התכונות האלה. לעיתים קרובות, אז לא יהיה צורך במאמץ להיות טוב אלא זה יהיה כמידה שנייה שלכם. הזמנים בהם קשה ביותר להיות ענווה ואוהב הם הזמנים שאז דרושת הקדושה הפנימית הגדולה."

"כל יום ביקשו את עזרי במאמציכם לקראת קדושה עמוקה יותר. כך תהיו מוכנים כאשר התכונות האלה נבדקות. אל תשחיתו את התכונות האלה דרך דיסקוראג'מנט או כעס."

קראו 1 קורינתים 13:4-7,13+

האהבה סבלתנית וטובה; אהבה לא תקנאה ולא תחמיץ. היא איננה גאוותנית או חסרת מנוחה. האהבה לא דורשת את הדרך שלה; היא איננה מתעצבנת או נוקמת; אין לה שמחה ברעה, אלא שמחה בצדק. האהבה סובלת הכל, מאמינה בכל, תקווה לכל, עומדת בכל . . . כך אמונה, תקוה ואהבה נשארות, שלושתן; אך הגדולה שבהן היא אהבה.