הגבירה באה כמרים, מקלט אהבת הקודש. היא אומרת: "תהללה לישוע."
"כל רגע הנוכחי ניתן דרך רצון האלוהים ומתלבש בחסד הפרטיקולרי שצריך הנשמה לקראתו לצורך היצלה והקדשתה. באמצעות החופש הרציוני, הנפש יכולה לבחור להיכנע לאהבת הקודש או להתנגד לה. הכניעה שלו משמעה ויתור על התנגדות לאהבה קודשת. לנפש צריך לשים על לבו את רצונו לחיות באהבת הקדש, כך שבעת התקפה הוא יבחר בקלות יותר לעבוד עם החסדים הניתנים לו. בהסכמתו לכל מה שניתן לו מאלוהים, זו הכניעה של הנפש."
"יש נפשות שמעולם לא מקבלות את רצון האלוהים בחייהן. במקום להעביר אהבת הקודש, לבם מלא באף, חוסר סליחה, מרידה ויותר מכך. אלה הם בדרך כלל אלו שניסו להגדיר מחדש את מצוות אלוהים ולעמום את ההבדל בין טוב לרע. הם מניעים לעשות שמחתם ולא לשמח את האל."
"אני אומר לך דברי בסיסיים אלו, שכן נפשות רבות נופלות מהחדר הראשון של לבינו המאוחד - החדר בו העוון הבולט ביותר נשרף בלהבת לבי הבתולה. הנפשות שמתנתקות ממני הן אלה שלא הכניעו את עצמן לחלוטין לאהבה קודשת."